אז ככה.. רציתי בעיקרון לפרוק.. וגם אשמח לשמוע דעות של אחרים..
אני בת 23 סטודנטית. בדיוק נמצאת בחופשת סימסטר.. ומבינה שיש לי זמן פנוי .. ובעצם אין לי עם מי לבלות בזמן הזה. אלו הימים שקלטתי והבנתי בדיוק כמה אני לבד. בלי חיי חברה.. בלי חברות. אנשים סביבי. זוגיות..
עכשיו בטח כל מי שקורא את זה. שואל אז למה את לא מייצרת לך חיי חברה או זוגיות?
אז זהו.. שאני מנסה ומנסה המון! ואם כן זה לא תפס להרבה זמן.. אני יודעת שאני טובה מידיי ושאני מוכנה ישר להקריב את הלב שלי למען הצד השני. אם הוא זקוק לעזרה. ובכלל.. ואז אנשים רואים את זה בי כ״חלשה״ ומה שיוצא.. שאני מספיק מעניינת ונזרקת.. אם זה היה כשניסיתי להכיר חברה.. לאחר חודשיים.. שהייתי שם בשבילה מעבר למה שצריך בהספק לזמן הקצר שהכרתי אותה.. והיא פשוט הפסיקה ללא סיבה להיות איתי בקשר.. חוץ משלום שלום בלימודים. ברור ששאלה אותה למה. והאם עשיתי משהו שפגע בה. היא פשוט אמרה שלא ושהיא נורא עסוקה פתאום וחזרה לאקס שלה ורוב הזמן היא איתו.. אז פשוט שיחררתע ואמרתי לה אוקיי.
אותו דבר לגבי בן זוג.. אני אמיתית מידיי ולא בחורה שמשחקת משחקי אגו. אני לא יודעת להיות כזאת והבעיה שלי שאולי אני אמיתית מידיי גלויה וצפויה וישירה. זה לא עושה את זה לגברים.. הכרתי לא פחות מכמה. בתקופה הזאת . מהפייס מאפלקציה וכולם אותו הדבר.. דיברו איתי כמה ימים בפאלפון. ודחו אותי ואפילו זה לא הגיע לפגישה ראשונה. ובטח אפשר לחשוב ממה שכתבתי כאן שאני מפחידה אותם* או מתכננת יותר מידיי* וזה העניין שלא! אני הודעתי מראש שאני לא מגדירה מראש מה אני מחפשת עד שאכיר את הבן אדם ואפגוש אותו קודם. ואני פחות בחורה שאוהבת לתכנן. אני פשוט לא יודעת למה כל הדברים האלה קורים לי.. לא כיף.. אני תמיד מנסה להיות בסדר עם אנשים לכבד ולעזור לצד האחר שמולי.. ויוצא שאני לבד.. במיוחד בימים אלה.. זה הרגשה לא נעימה וקצת מושך לדאון..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות