אבא שלי כל הזמן מגדף אותי

סיימתי תיכון, ובגלל המצב הנפשי הלא טוב שלי קיבלתי פטור. אני כרגע לא עובדת כי אני לא מוצאת עבודה בחור שבו אני גרה ולומדת כדי להשלים בגרויות (את רוב הבחינות בבית הספר לא עשיתי).

אבא שלי על בסיס יומיומי מגדף אותי בגלל המצב שלי. אני לא מקבלת תמיכה בכלל במשפחה. עברתי תקופה קשה בבית הספר. גם עכשיו אני מתקשה להסתדר - כל הזמן נופלת בראיונות עבודה, שומעת גידופים מאבא שלי על בסיס יומיומי ואפס תמיכה מצד המשפחה.

אמא שלי הצליחה לסדר ככה שאני אקבל 100 ש"ח בשבוע לאוכל (אני טבעונית, ואת רוב הדברים שיש בבית אני לא יכולה לאכול).

אני כל הזמן סופגת אלימות מילולית מצד אבא שלי: "את אוכלת חינם", "את פרזיטית", "לכי לעבוד, הילדות נגמרה" וכו'. כל הזמן אני שומעת את זה.

אני כותבת את זה עם דמעות בעיניים.

בעיר שלי בקושי יש עבודה, ועד שסוף סוף אני מוצאת משהו ומזמינים אותי לראיון עבודה - אני תמיד נופלת בו. ניסיתי לחפש עבודה גם בערים הסמוכות - אותו סיפור.

אני מנסה לחפש עבודה, לא מוצאת או שמוצאת ונופלת בראיון עבודה, ובסוף תמיד זוכה לגידופים עסיסיים מצד אבא שלי. למה זה מגיע לי? אשמתי שזה קורה כל הזמן?

בבית ספר עברתי חרם ולקחתי את הלימודים קשה מדי. בסופו של דבר התמוטטתי וסיימתי בלי בגרות. ניגשתי לחלק קטן מהמקצועות, ולכן יש לי מלא עבודה עכשיו. אף אחד פה בבית לא מרחם עליי, ורק גידופים אני שומעת כל הזמן.

עכשיו סיפרתי לאבא שלי שאם המצב הוא כזה שאני לא מוצאת עבודה, אני מעדיפה להשקיע את 5 החודשים הבאים שלי בחרישות למועדי קיץ, כדי להשלים את כל מה שצריך ולגמור עם זה. הוא התחיל לצעוק וכמו תמיד לגדף אותי: "מה עשית כשהיית בבית הספר?! למה אני צריך לפרנס אותך בגיל 19?!" וכו'. הוא צעק עליי כאילו שהרגתי מישהו :( אני בכלל לא מבזבזת הרבה, רק על אוכל טבעוני. המעט שהצלחתי למצוא זה ניקיון פעם בשבוע ב - 300 ש"ח בחודש, ובקושי מספיק לי למחיה את ה - 700 ש"ח האלה (ניקיון + דמי כיס של אמא).

הוא חושב שאם הוא ישפיל אותי זה יגרום לי למצוא עבודה (כאמור, אני לא מוצאת כי אין ועד שיש אני נופלת בראיון עבודה).

הפסיכולוג שלי אמר שהוא יבדוק אופציה של קצבה על נכות רגשית. זה הדבר היחיד שיעזור לי כרגע, ויסתום לאבא החלאה שלי את הפה.

יש לי 2 שאלות: על קצבת נכות - איך כל הסיפור הזה מתנהל? אחרי כל מה שעברתי בחיים שלי ובזכות הגידופים של אבא שלי אני באמת מרגישה נכה רגשית. הוא צודק, אני אפס.
שאלה שניה - אם אני לא מוצאת עבודה וביטוח לאומי לא מסכימים לעזור לי, איך בכל זאת אני גורמת לו לסתום את הפה? אני תלויה בו כלכלית (שוב - לא כי אני עצלנית, אלא כי אני לא מצליחה למצוא עבודה), והוא חושב שזה נותן לו זכות להשפיל אותי.

תודה למי שיענה