שלום לכולם.
אשמח לקבל הכוונה ייעוץ ואולי מילה טובה.
אני בת 29, די ביישנית ולוקח לי זמן להפתח לאנשים. אני מרגישה שהחיים החברתיים שלי נעלמו.
אני בגיל שבו אנשים מתחילים להתייצב ולפתח את עצמם מבחינת קריירה זוגיות. וזה לגיטימי שהקשרים לא יהיו הדוקים כמו בתחילת גיל 20. יחד עם זאת. נמאס לי!! לשבת סופשים בבית..כל סופש מחדש אני מוצאת את עצמי לא עושה כלום. כבר חודשים.
חברות שלי כולן בזוגיות אז הן ממעיטות לצאת ובעיקר הן עם הבני זוג שלהן. עם אחרות ניתקתי קשר כי נוכחתי לכמות אינטרסנטיות אגואיסטיות וחוסר פרגון טוטאלי שכבר לא יכולתי לסבול.
חלק מכם יגידו "אוקי זה הזמן למצוא בן זוג"
יכול להיות. אבל חשוב לי להגיד שמעולם לא הייתי במערכת יחסים רצינית. לפעמים בגלל שלא רצו אותי ולפעמים בגלל שאני נרתעתי ולא רציתי. בכלל היום להגיד לגבר שלא היה לי חבר אף פעם זה מרתיע. שלא תבינו לא נכון, יצאתי וניהלתי קשרים קצרים אבל זה אף פעם לא התפתח למשהו מעבר. וגם בשביל למצוא בן זוג.. צריך לצאת מהבית. אבל אני לא ככ יוצאת.=/ פחות מאמינה בכל עולם האפליקציות.. מרגיש לי מביך מתאמץ וממקבל מידי. אולי אני צריכה לשנות את התפיסה שלי.
אני כבר אחרי התואר ועובדת בעבודה נחמדה שבה רוב הבנות שאיתי במשרד או נשואות או שאין לי תחומי עניין משותפים איתן. בקיצור: איך מתחילים מחדש?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025