אני בחור דתי, בן 20,כרגע משרת בקרבי. כל החיים שלי אני מרגיש בודד. יש לי משפחה חמה ואוהבת, אני מוקף חברים טובים ותומכים, אבל קשה לי, אני תמיד מרגיש בודד. אני מתאהב נורא בקלות בבנות, מחפש תמיד מישהי שתהיה איתי, שתפיג את תחושת הבדידות, ואני כבר לא יודע אם זו הנקודה באמת. בשנה האחרונה היו 2 בנות שהיה לי קשר איתן, ושתיהן בסוף חתכו, (כל אחת מסיבותיה). וכל פרידה זאת פשוט העיקה עלי יותר ויותר והכבידה את תחושת הבדידות. וכל פעם שאני נקשר קצת למישהי, אני ישלח מתחיל לפתח חיבה ולרצות להיקשר אליה יותר, להשאיר אותה בחיים שלי.. ואני כבר לא יודע, זה קשור לאישה באמת? האם זה מה שיעזור לי?אולי זו בעיה שורשית אצלי שאני יכול לעבוד עליה איכשהו, שיהיה לי פחות רע על עצמי, שארגיש פחות לבד גם בלי שתהיה לי מישהי שתהיה איתי בקשר, כי אולי זה תלוי במשהו פנימי יותר, ולא באדם חיצוני. מבינים מה אני אומר? תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות