תודה לכל המייעצים, אני מבקשת ואפילו מתחננת לא להעלים עין ובבקשה להגיב- אתם מצילים פה נפש מדורדרת..
בבקשה תקראו את הכל, בבקשה תעזרו לי, פשוט...בבקשה.
אז קודם כל, אני בעוד קצת פחות מחודש אהיה בת 16 והחיים "הפילו" עליי בגיל כל כך צעיר דברים כל כך קשים, אני כבר לא יודעת איך להתמודד..
לפעמים נראה לי שאני כבר לא אעלה יותר חיוך אמיתי לעולם.
אני 2 שניות מלפגוע בעצמי >< אני כבר חסרת אונים, אני יודעת שפגיעה פיזית לא תעזור לי לשיקום המצב הנפשי, ואני אפילו לא יודעת איזה סיבות יש לי לפגוע בעצמי, אבל אני פשוט מפחדת שזה יקרה! חברות יש לי, רק שתיים, והן לא חברות שאפשר לדבר איתן על דברים רציניים, אני מרגישה שהן כמו כל שאר הבנות בכתה שלי ואני ממש לא מחבבת אותן ואת ההתנהגות שלהן...
מי שקרה עד לפה, תודה רבה, אבל זה לא הסוף:
הדבר היחיד שעזר לי היה חבר, אך זה נגמר באסון מזוויע, הרגשתי מיוחדת כל כך, וכשהקשר נגמר זה הכניס אותי לדיכאון (והקשר נגמר רק לפניי חודש- עדיין בדיכאון) , אני באמת לא יודעת מה לעשות... לפעמים מפחידה אותי המחשבה שלא אצליח להתאהב כך שוב בחיים, ושהאהבה ריסקה אותי כבר בגיל צעיר כל כך. אחרי הפרידה הזאת הרגשתי כל כך בודדה וכל כך... ריקה. אני יודעת טוב מאוד שזה היה צריך להיגמר אבל אני לא יודעת מה לעשות ואיך להמשיך... אני לא מצליחה! חודש וחצי אני מנסה להשתקם וכל פעם אני מנסה ונופלת, וכל נפילה גרועה יותר מהקודמת.
לא יכולה לדבר עם מישהו, לא עם ההורים לפחות...לא מצליחה להיות פתוחה בפניהם.
אני מרגישה ריקה וקרה, אפילו דמעות כבר אין לי מרוב שבכיתי כל כך הרבה... העבר שהיה לי רוצח אותי ולא נותן לי להתקדם עם עצמי >.< כל דבר שאני עושה וכל תחביב חדש שאני מפתחת מלווה בזה שאני עם צלקות מהעבר... אני מפחדת שאלה החיים שנגזרו עליי, אני מפחדת שלא אצליח להיות שמחה שוב , אני לחוצה ואני בחרדה ממה שמצפה לי בהמשך.
ומה שעוד יותר מפחיד זה שאפגע בעצמי בגלל חוסר אונים..
תודה למי שקרה, ועוד יותר תודה למי שמייעץ, אתם מצילים פה חיים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות