אני כול היום רב עם המורים וההורים זה גיל ההתבגרות?

שלום אני בן 16
ובזמן האחרון יש לי מלא התנגשויות עם ההורים האחים המורים כולם .
אני עושה דברים שניראים לי לנכון, אבל כולם אומרים לי שאני מגזים ואני לא מכבד ודברים כאלה .
נגיד רבתי עם המורה שלי וזה עבר גם לוואצפ וכתבתי לה משהו . ולי זה נירא לא משהו מוגזם והכול .
כול היום קוראים לי חוצפן המורים וההורים
ואני לא ילד בעייתי או משהו כזה
אז עשיתי עם עצמי חושבים ואמרתי כאילו אם הרבה אומרים לי את זה אז אולי כדאי שאני יבררר עם עצמי אבל אני לא מצליח לראות משהו שלא בסדר
אני לא מסוגל שמורה מדבר אליי מגעיל אני ישר מעמיד אותם במקום אין אצלי שטויות
נגיד המחנך שלי החולה נפש הזה יש לו בעייה שהוא כול הזמן צועק הוא גם המורה שלי למתמטיקה
והוא לא מפסיק לצעוק ופעם אחת לא ניכנסתי לשיעור והוא ראה אותי אז אמרתי שאני הולך לשתות ואני בא ולא באתי והוא כתב לי בוואצפ בוא ואמרתי שאני לא רוצה ואז אחר כך מורה אחת קראה לי לחדר מורים להביא לי מבחן והוא ראה אותי שם הוא התחיל לצרוח עליי שם כמו חוליגאן וכול המורים הסתכלו . וכאילו היו לי דמעות בעיניים ואז התחלתי לצעוק עליו בחזרה אני לא אחד מהחברים שלך אתה לא תדבר עליי בצורה שכזו
ואז היה לי שיחה עם היועצת הרכזת ועוד...
אפילו עם ההורים שלי אני רב כול היום הם מוציאים אותי מדעתי , כול שניה אומרים לי אתה רוצה פסיכולוג אתה רוצה זה
כאילו אני אייזה חולה נפש
גם בגלל הדעות שלי הם חושבים ככה
שאמרתי להם שאני כן מוציא בגרות אבל אני לא יעשה עם זה שום דבר בעתיד לא בגלל שאני עצלן אלה בגלל שאני לא מאמין שהחיים היקרים שלי יתבזבזו על נייר מסריח שכתוב עליו מספרים
ואני לא יעבוד אצל אף אחד , אני לא אחד שינצלו אותו למטרות של אחרים , אני לא עובד בהודו שתופר בישביל דולר ליום ומגשים חלומות של אחרים דרכי , יש לי דרך מסויימת לחיים , דרך לעשות דברים חשובים ולא לבזבז סתם את החמצן פה , לא להיות אייזה אבק מההיסטוריה שאף אחד לא זוכר , לא להיות האיש הקטן .
אבל מאחורי כול זה אני לא מצליח למצות את עצמי אני בדיכאון מזה כול היום שהחיים שלי מתבזבזים ואני לא עושה כלום ואל תגידו אתה בבית ספר תסיים ואז
כי זה שטויות כמו שבית ספר זה שטויות - שיטה לבזבוז זמן מוחלט את כול החומר שלמדתי הייתי יכול לסיים גם ב 4 שנים . סתם גזלו לי 12 שנים מהחיים