אני בת 17 ויש לי חבר בן 21 וחצי,הכרנו בעבודה והכל היה טוב ויפה,אני בחורה שעברה חיים לא קלים ובסך הכל רוצה חום ואהבה,אז כבר היה ברור לי שאני איתו מבחינה תלותית ואמרתי לעצמי שהאהבה כבר תתפתח עם הזמן..ושאין לי מה לדאוג ,ופה מתחיל הסיפור האמיתי..באמת התאהבתי בו..
כבר אמרתי שבהתחלה הכל היה טוב ויפה היינו חודשיים שלושה ארבעה,והוא בן אדם מאוד עצבני וחסר סבלנות .אני מופתעת מעצמי שנשארת איתו כי אני גם מאוד לחוצה בחיי היומיום שלי..
הוא מסוג האנשים שכולם חרא והוא בסדר ״מלאך״.
לאט לאט התחילו כל ההתפרצויות עצבים והכעס והחוסר סבלנות.כמובן שבהתחלה הסתיר את כל זה בשביל לעשות רושם טוב.
לאט לאט התחלתי להכיר את הבן אדם ,הוא עושה לי מוות !
הוא מקלל היה פעמים שגם הרים יד.
אני לא יודעת מה לעשות מצד אחד חסר לי חום ואהבה ואני מוכנה לסבול בשביל זה אבל מצד שני כמה אפשר לסבול ?!
גם החרא צף בסוף.
לגבי המשפחה שלו,אמא שלו נפטרה ולאבא שלו כבר יש משפחה חדשה,
יש לו שלושה אחיות מאותם אמא ואבא והוא גר איתם בבית, עכשיו זה לא חדש שבנות ובנות זה לא הולך..
בהתחלה הן אהבו אותי ואז הייתה תקופה של פרידה ומאז הן לא סובלות אותי.
חשוב לי לציין שמההתחלה זה היה רק אינטרסים ולא היה קשר של יותר מזה..
אני לא מרגישה חלק מהן ומלא פעמים אני גם אומרת לו על זה אבל הוא לא מתייחס ברצינות אליי ואומר הן אוהבות אותך זה שטויות והוא פשוט מזלזל ברגשות שלי!!
לא יודעת מה לעשות כרגע המצב עם אחיות שלו יותר מטריד אותי.
בנוסף לזה אני גם ממש חסרת ביטחון אז תמיד אני חושבת שהן יותר טובות ממני ושהן יותר מוצלחות.
אני ממש מרגישה רוח קרה שאני נמצאת בבית שלהן,מין מלחמת אגו.
ועם חבר שלי,ניסיתי הכל ,לדבר להיפרד לאיים,שום דבר .כמו קיר..
סליחה על החפירה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות