לא, להמשיך בעבודה הנוכחית
היי, למדתי תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית כולל מחקר, נהניתי מכל רגע וסיימתי בהצטיינות. במקביל עבדתי כעובדת סוציאלית של סטודנטים וכן בעמותות/בהדרכה בסוכנות. נסעתי לחו"ל לשנתיים, למדתי תרפיה בריקוד, יחסים בינלאומיים וגישור. מדובר בלימודים שאינם מוכרים בארץ ופחות אכפת לי כי הלכתי בשביל החוויה, ללמוד שפה ותרבות. כיום אני עובדת כעובדת סוציאלית ברווחה בפריפרייה המרוחקת עם משפחות. הובטח לי קורס שבסופו אעבוד עם משפחות בסכסוכי גירושין אל מול בית המשפט, ואני נורא חוששת מההצעה כי אני לא אוהבת לחקור אנשים או להיות שוטרת וזה דיי התפקיד... בעבודה אני שונאת כל רגע ומרגישה רע שבחרתי בתחום שאינו מתגמל כלל ומרגיש לי שאין לי אופק תעסוקתי. כואב לי שבזבזתי את השנים הטובות ללמידת מקצוע שלא מספק אותי. אני מאוד אוהבת לייעץ, להדריך וללוות. מה שלא בא לידי ביטוי בעבודה הנוכחית שלי. ייתכן ומדובר בתפקיד לא מתאים אבל ההרגשה שלי היא ששגיתי בבחירת המקצוע. כיום אני מתלבטת האם בגילי שווה לעשות הסבה, חשבתי לעבור לתחום הטכנולוגי (תכנות). אבל, לצאת לשטח בגיל 33-34 בלי ניסיון זה לא יבליט אותי לטובה אצל מעסיקים. אולי לעשות קורס... אופציה אחרת היא להמשיך ללמוד פסיכותרפיה/תרפיה בתנועה/דוקטורט ולהתמקצע בטיפול. אולי ייעוץ ארגוני. אני לא יודעת מה יקדם אותי לעבודה בעבודה גם תגמלת כספית וגם שכיף לקום בבוקר בשבילה. אופציה אחרת היא ללכת לשליחות הארוכה של הסוכנות בחו"ל- יש לי ניסיון בהסברה בחו"ל ורוב הקריירה שלי הייתה סביב עבודה עם חו"לניקים.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025