לכי על זה
היי אני גרושה בת 45.
אמא ל 4 ילדים.
לאחרונה סיימתי מערכת יחסים של 7 שנים (לא עם אבי הילדים)
בילדותי חלומי היה לעבוד כעובדת סוציאלית.
בינתיים החיים הכתיבו את הטון. אני התגרשתי. הילדים הוסתו מאוד נגדי. הכוחות שלי נחלשו. יכולת ההתמודדות מול הילדים כשבתווך עומד הגרוש עם אשתו החדשה, יחד עם גיל ההתבגרות עשו את שלהם.
ואחד אחרי השני הם עברו לאבא.
כשאני נותרת מרוסקת נפשית ו"מכינה" בזאת את הקרקע לילד הבא שיעבור..
עובדים סוציאליים(כמה אירוני) ראיתי המון לאחר חקירות שעברתי בשל תלונות שווא שהגישו הגרוש ואשתו.
החקירה נסגרה בשל אי מציאת ממצאים מחשידים. אך הטראומה נשארה..
כעת אני ללא הילדים. נמצאת בקשר איתם.
מנסים לתקן את המשקעים.. בשלוש שנים האחרונות השלמתי השכלה תיכונית (לא סיימתי תיכון) וכעת אני בשלבי סיום לימודים של מכינה להשלמת בגרויות כתנאי מקדים לתואר ראשון.
אני בין המובילות בכיתה וסיכויי לעבור גבוהים.
השלב הבא המתוכנן היה ללמוד עבודה סוציאלית אך כאמור נפרדנו וכלכלית אין מי שיעזור.(אין משפחה, אף פעם לא באמת הייתה)
כעת נמצאת בצומת חיי. צריכה לחשוב היכן לגור.מה לעשות..כעת שוכרת חדר זמנית בדירה אצל משפחה.
יש כמה גרושים שחסכתי בצד. לא הרבה.
רוצה לשאול את דעתכם.
האם כדאי לאחר המכינה להירשם לתואר ראשון? מודעת לגילי. מודעת לזה שככל הנראה אהיה הכי מבוגרת בקורס..באסה..
אבל זה מה יש. זה או עכשיו או לעולם לא.
חשבתי אולי למצוא עבודה כאו-פר וכך לחסוך את הוצאות השכירות והכלכלה.
לא יודעת כמובן אם אמצא בגילי...
צריכה להחליט ממש מהר (בשבוע הקרוב)
האם להגשים חלום או לוותר?
האם ללכת במקום וללמוד מקצוע ללא תואר ראשון?
החיים עברו לי כל כך מהר..
בבקשה עזרה? הצעה? רעיון?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025