הייתה בנינו כימיה מעולה, זה הרגיש כל כך הדדי, תיכנונים הלאה.. בחור רציני, שאין מצב שלא היינו ממשיכים הלאה אם זה לא קיים. אז למה? אני לפעמים מרגישה שאת הטעות שלי עשיתי בלי כוונה בכלל.. בפעם האחרונה שניפגשנו הוא החזיר אותי לביתי, נפרדנו בחיבוק ונשיקה, אמר שנדבר ואני פשוט ירדתי ותהייתי לרגע למה הוא ממתין בצד כמה דקות.. מראש אין לו מה לעשות באזור שלי, לא חשדתי לשנייה לגביי משהו, הוא גר בכלל בעיר אחרת של חצי שעה נסיעה. אני גרה בבית פרטי, הוא החנה את האוטו כמה מטרים אחרי הבית, המשכתי לדרכי וחיכיתי פשוט שיסע. אולי חשד בי שאני לא נכנסת לבית? זה הרתיע אותו יכול להיות? מרוב שהייתי בעננים לא חשבתי לשנייה על משהו רע, פשוט ככה יצא שהצצתי אם הוא נסע כבר ויש מצב גדול שהוא קלט אותי!! נשמע טיפשי וילדותי אבל זה אכן פגע בי.. לא דיברנו מאז, מעל לשבוע כבר.. אחרי יומיים ניסיתי להתקשר והוא לא ענה. אמרתי יחזור אליי.. חיכיתי עוד יומיים כשאני צמודה לפון 24 שעות שבטעות לא אפספס שיחה ממנו אבל כלום.. החלטתי לשלוח לו הודעה שניסיתי לתפוס אותו.. לא חזר אליי.. אני לשנייה אחת עד אותו יום לא חשדתי בכלום.. אולי הוא עסוק, לא יצא לו לחזור אליי... אבל עד כמה?!! לא הגיוני. התחלתי לחשוד בעצמי שאני זאת הטעות. מאשימה את עצמי שלא המשכתי לבית ולא הייתי מציצה לראות אם נסע! הדעה שלי שהוא המתין שאכנס לבית.. אבל הוא כנראה עם אגו בשמיים.. לא מוכן לדבר ועוד אתמול שלחתי לו הודעה מה פשר ההתעלמות הזאת.. לא יכולה יותר.. לא ענה ולא התקשר! אני אומרת מראש שזאת פגישה שלישית, הוא בחור רציני שיודע מה הוא מחפש, הוא בן 30 שהספיק הרבה בחיים לגילו, לא היה עוד בנינו כלום מעבר לחיבוקים ונשיקות. אני בטוחה שזה לא היה סטוץ.. מה אני עושה איתו? לנסות להבהיר לו את העיניין או לחכות שהוא ינסה לתקשר איתי או בכלל להמשיך הלאה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות