איך להוריד ממני את חמותי וגיסתי? הן מקללות מאחורי גבי ולא נעים לגור איתן

שלום לכולם,
כל השנים מאז שפגשתי את בעלי חשבתי שהיחסים מול ההורים שלו נהדרים ובמיוחד עם אמא שלו ואחותו. אך התברר בחצי שנה האחרונה שכך זה לא העניין.

זה נושא טעון וראיתי לנכון לכתוב רקע...
אנחנו עומדים בתקופה מאוד אינטנסיבית ורבת מחלוקת. אנחנו קונים דירה. וואלה כיף נכון? אז זהו שזה סיוט. לא עצם הקנייה. אלא מה שמתלווה מהצד של המשפחה. ההורים של בעלי גרים איתנו מפאת עניין כלכלי.. הם פנסיונרים עם קצבה שאולי תאפשר להם לגור בכבוד בפריפריה אבל כך לא העניין. פעם היו גרים אצל אחותו . באמת שאין טעם לספר למה ואיך הם הגיעו לגור אצלנו. יצא ככה שבעלי עבר לגור ליד אחותו כי התפנה דירה לידה ובמחיר זול אז כאילו למה לא נכון? שיהיה קל להורים.. ואז כשאני הגעתי למשפחה כלומר התחלנו להפגש ואז עברתי לגור ביחד אצלו היה עוד פעם צורך לעבור ושוב עברנו לגור צמוד לאחותו באזור כי היא שוב עברה (היה פינוי בינוי בדירות שגרנו בהם). אז וואלה. עד פה הכל סבבה.. לא היה לי אכפת. על פניו כולם מסתדרים עם כולם יופי טופי אווירה נחמדה. אחותו דבוקה לאמא בקטע קשה. לא שופטת רק אומרת מה המצב. היא חולה במחלה כרונית ונחשבת כנכה 100% בגלל המחלה ויש לה מלא ילדים ועובדת חצי משרה והיא מפצירה באמא שלה לבוא אליה כמעט כל יום מהבוקר עד הלילה ומפצירה בפני אבא שלה להסיע את הילדים לחוגים ומהחוגים וגם מבית ספר לפעמים. בעלי אפילו אומר לה בערב נו מה הגעת מעבודה שלך? זהו מצב סטטי שאי אפשר לשנות.
אז מה הקטע? הכל טוב ויפה עד שמשהו מתפרץ וכנראה הכל לא כפי שזה נראה.
רוצים לקנות דירה באיכות ובשכונה טובה כך שיהיה תמורה המירבית לתקציב שיש לנו. וואלה לא רכישה של יום יום.. חמי הציע עזרה יש להם נכסים בחול למכור והוא רוצה לתת לבעלי כדי שיהיה מספיק להון עצמי כדי שנמשיך לגור ביחד אבל בדירה גדולה ובאיכות טובה. אני בתמימותי פונה לאחותו לעזרה לפני כשנה בייעוץ משכנתא כי היא קנתה דירה לא מזמן (במיקום ושכונה ממש לא להיט ולא מתאים למשפחה) ובהתחלה היא פשוט לא הפסיקה לבקש ולכתוב שנקנה דירה לידה. לא היה נעים לי להגיד לה תקשיבי המקום שבחרת הוא בררה ולא שווה את הכסף במקום זה אמרתי אין כסף לזה. שם עולה דירה 2 מליון פלוס.. והתקציב שלנו הרבה הרבה יותר פחות. ואז התחילה בעצות שלה. תבקשי מהורים שלך הלוואה. תנסי לפנות לבנק ותקחו הלוואה. למה שלא תלכי לעבוד (אני גם סטודנטית..גאונה ומי יהיה עם הילד. אה כן יש לי תינוק פחות מחצי שנה.. היא בעצמה לא רצתה לשים במשפחתון כי זה יקר ויש את אמא..... אין צורך להסביר את דעתי אתם מבינים לאן אני חותרת?) אז.. הסברתי לה שוב שאין את הכסף ולא רציתי להתחיל להגיד לה שהורים שלי בעצמם עמוק בחובות ושוחטים את עצמם בעבודה. ואז היא ואמא שלה התחילו כצוות לנג'ס ולהתאגד מולנו ופה התחיל הכל להתפרץ מסביב נגיד בקשר להתנהלות היומיומית ולגבי זה שנגור רחוק (רחוק אצלה זה יותר מתחנת אוטובוס אחת) .. אמא אומרת לא רוצה לגור בעיר אחרת (זה עוד בהתחלה ולא אמרה למה) אינספור פעמים.. עייפתי כבר מלספור. יש לי סבלנות וסובלנות. מבינה את הסיטואציה שלהם. אבל זה גובל חוצפה להגיד לנו איפה לגור ולגדל משפחה. כשהצעתי פתרון לגיסתי. בואי נעזור שנינו להורים שלך ונשכיר להם דירה לידך ואנחנו נקנה דירה איפה שאנחנו רוצים. היא לא רוצה כי יש לה תשלומים ועניינים משלה (אפילו לא דיברתי באיזה סכום.. גם אם 1000 שח) .. אז מבחינתה לא לא לא. היא רוצה שאנחנו נממן ונשאיר את אמא שלה 2 מטר מהדלת שלה בעבר אמא היתה גרה אצלה אבל בגלל שעברנו קרוב אז האמא עברה אלינו וגיסתי נתנה את החדר לבן הבכור שלה.לא משנה כמה דיברנו. וטענו. והסברנו. לאמא ולאחותו. לא רק אני. שנינו. וגם אבא שלו. פשוט קיר. עד היום היא שולחת מודעות לקניית דירה יד שנייה . דירות מזעזעות במחירים מופקעים אבל העיקר ליד הבית החדש שבונים לה.
אז הכל מתוח. ולא נעים וכאלה. ומה . כל הכעס שלהם שזה לא הולך להם לפי תוכנית מופנה כלפיי. כאילו אני זאת שמנהלת ומחליטה ובעלי רפוי שכל.
אל תשאלו איך גיליתי. אבל הן מקללות מאחורי גבי. מקניטות. מתלוננות על כל דבר שאני עושה ועוד הפתעה לא צפויה אומרות שאני אעיף את ההורים מהדירה ברגע שנקנה דירה (??? זה היה הלם פשוט הלם ובעיקר אכזבה שכזאת מחשבה צצה להם ללא שום בסיס הגיוני לטענה שלהם.. אני באה ממשפחה מלוכדת ומאוחדת בבית אחד. אני כרגע כותבת ועדיין זה ממש עצוב לי שככה חושבות עליי אחרי כל ההכרות הצמודה ביננו). יש דברים שאפילו לבעלי גיסתי כותבת. למשל למה אתם מאמצים את אמא? (המקרה היה שהורים שלי שאני בקושי רואה. באים אליי פעם ב3 חודשים. עושים ארוחת ערב. אז חמותי בעצמה מתגייסת לעזרה אבל אני גם במטבח גם מבשלת. לא ביקשתי עזרה ולא רמזתי היא הציעה בעצמה עזרה) וככה כל דבר. לגבי אוכל . לגבי ניקיון בית. לגבי פעם בשהתינוקי אצלה בהשגחה לשעה כי קפצתי לרופא. ולגבי כל זה לגיסתי יש תלונות כלפינו (כי אמא מתלוננת לה) לעומת זאת היא זאת שמתזזת את אמא שלה לעשות הכל בשבילה כל יום. לבשל.לטפל.לנקות.
וואלה אני חשבתי שאנחנו גרים בבית באופן שיתופי ללא זה שלי וזה שלך.. עוד שנייה נעשה מדפים נפרדים במקרר. אנחנו משלמים את השכר דירה וחלק מחשבונות וההורים לפי החלטתם משלמים חלק מחשבונות ואוכל.
אז שוב את מי קל להאשים. את מי שמחוץ למשפחה שלהם שזה אני. אמא שלו מתלוננת שניקתה רצפה. וזה קורה כשאני יוצאת רגע לטייל עם הילד או לרופא. ואז מתחילים נקיונות ואין לי שום מילה בנושא כי אני לא במקום. ואז היא מתלוננת אוי אוי כמה ניקיתי בדירה. ואחותו מתלוננת לבעלי למה ההורים צריכים לנקות אחריכם?
וואלה אצלי לצחצח רצפה כל יום זה לא בסדר עדיפויות שלי. אני מטפלת בבני (מסביב לשעון) תוך כדי לומדת למבחנים. במשא ומתן עם דירות והמסביב. בעיות רפואיות. חוסר שינה.מבשלת.מנקה מה שניתן ומכבסת בטונות. שלא נדבר אין לי זמן אפילו לנסוע לראות את המשפחה שלי וחברים שלי או לעצמי ואפילו לא דיברתי על השגרה היומיומית כמו זוגיות,בעיות פרטיות,דיכאון אחרי לידה ועוד.
אז עם כל התלונות כלפיי ופשוט התחיל להיות לי מגעיל. מגעיל לגור באותו הבית שחמותי אומרת עזבי אני אבשל ואז מסובבת גב ומתכתבת בלי סוף עם גיסתי ומתלוננת כמה שאין לה כוח כי היא מבשלת אצלנו בבית בשבילנו.
לא ביקשתי. לא רמזתי. לא רוצה ככה. חמותי שעושה ואז מתלוננת שעשתה. לא מתאים. ואני אומרת לה בישירות אל תעשי אני אעשה.

אז אמרתי לבעלי דבר ראשון את כל הסיפור. הצעתי לו שיגיד להורים שלו שלא יגעו בכלום ולא יבשלו כלום או שיבשלו לעצמם בלבד וינקו חדר שלהם בלבד. אם ככה הטונים. אני לא מעוניינת במתחים בבית.
האופציה לקנות דירה יותר קטנה ושהם יחיו על הכסף שלהם ירדה מהפרק אחרי דיון שיזמתי ואמרתי מה שאחותו אמרה על זה שהיא לא רוצה לתרום ואמרתי שאני לא מעוניינת בסכסוך שיהיה מול אחותו כי כאילו אנחנו "לוקחים" את אמא שלה. הם החליטו לאחר שיחה סוערת בינהם שהם מעדיפים להשקיע את הכסף איתנו בלקנות דירה. למרות שאמא שלו ממש לא אוהבת את הרעיון.. היא אמרה שלא אוהבת לגור איתי והיא רוצה לבד....

באמת שלא יודעת איך להתייחס לזה. עצות לתרפיה.. או לשינוי מחשבתי..או לרעיונות... איך להתמודד ולהשאר שפויה

*רק בלי עצות על דירה ומיקום

אשמח לעצות גם מניסיון אישי...

אני באמת מרגישה שאם זה לא ישתנה בקרוב אני עוברת להורים שלי... זה לא שלהורים שלי ולי אין מה להתלונן על אחד השני אבל לפחות אין ביננו צביעות...