שלום, אני בת ארבע עשרה ויש לי עוד הרבה מה לעשות בחיים, אני מתחילה תוכנית של אקדמיה בתיכון ויש לי הרבה חוגים, תחביבים וחברות. ובכל זאת אני ממשיכה לחלום כבר על המשפחה שהייתי רוצה שתהייה לי (בנוסף למקצוע וזוגיות, אבל ילדים יותר). אני אחות בחורה, ואחי הקטן עושה המון בעיות ואני מוצאת את עצמי חושבת שהייתי יכולה להתמודד טוב יותר מההורים שלי. אני כותבת ולדמיין שיחות זה ממש כיף לי ואני מדמיינת שיחות והמון רגעים עם הילדים שבעזרת ה' יהיו לי. אני צופה בכל מה שאפשר למצוא על משפחות, אימהות ילדות וכו'. אני מסתכלת על הבטן שלי לפעמים ושואלת את עצמי מה אעשה אם יהיה שם תינוק...
זה ממש מקשה עליי. אני לא יודעת מה לעשות ואיך להמשיך עם המחשבות האלו שיש לי. אני יודעת שאני לא היחידה שמתכננת את העתיד שלה, אבל שלי מופיע בכזאת בהירות ודיוק אני יודעת שלמרות מה שאני רואה יש סיכוי גדול שאף אחד מהחלומות האלו שלי לא יתגשמו,וזה מעציב אותי. אני לא יכולה לספר על זה לאחים שלי, לחברות שלי ובטח ובטח שלא להורים שלי, זה ממש מוזר לי ומביך אותי...
איך להפסיק לחשוב על זה כל כך הרבה? זה בכלל נורמלי? מה אני צריכה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות