לפני שנה וחצי בערך, קצת אחרי שיצאתי מהארון פגשתי מישהו באפליקצית היכרויות. שנינו לא חיפשנו משהו רציני. ההיכרות בנינו הייתה מבוססת על סקס. הכימיה הייתה מטורפת. לאט לאט, ההיכרויות בנינו הפכה להיות מעבר לסתם סקס. התחברנו. הוא סיפר לי על הדברים הכי אישיים שלו ואני סיפרתי לו על שלי. יצאנו יחד לבתי קפה / סתם לשבת על הספסל בגינה והתחבקנו. תמיד ידעתי שבכל הזמן הזה הוא פוגש גברים אחרים, וזה היה בסדר - גם אני עשיתי את זה. לא היה מימד של מחויבות, אבל התאהבתי בו. פשוט התאהבתי.
אולי זו הייתה טעות ואולי לא אבל דיברתי איתו על זה. ידעתי מראש מה הוא יגיד. ידעתי שהוא לא היה בנוי למערכת יחסים. לא איתי ולא באותה נקודת זמן. הוא היה הכי מקסים בעולם. יצאנו מהבית קפה והוא לקח אותי לסיבוב בגן שעשועים ושיחקנו חצי שעה על המתקנים, כדי שלא נסיים את הפגישה באווירה לא טובה.
לא הייתי מסוגל להתאפק. בסוף אותה פגישה פשוט פרצתי בבכי. האמת? רציתי שהוא יצעק עלי. שהוא יקלל אותי. זה היה עוזר לי לשכוח. אבל לא. הוא חיבק אותי חזק. הוא לא עזב אותי עד שנרגעתי והפסקתי לבכות. באותו רגע הבנתי איזה בן אדם מדהים הפסדתי.
עברו כמה חודשים. הקשר נותק. יש לו בן זוג. את הבן זוג הוא ראה לראשונה אצלי בבית (אחרי שהם הכירו כבר).
הם הכי מתאימים בעולם ואני הכי שמח בשבילו בעולם. אני לא מתכחש - הבן זוג שלו הרבה יותר מתאים לו ממני. אני מאושר בשבילו.
אבל הוא לא יוצא לי מהראש. מחקתי אותו מהאנשי קשר, את השיחות בווצאפ, את כל התמונות שלנו. Unfollow לו ולבן זוג שלו בפייסבוק... אבל הוא לא יוצא לי מהראש.
אני יודע שאין הרבה מה לעשות ו"הזמן יעשה את שלו", אבל האמת? כבר קשה לי להאמין.
אני אוהב אותו וכנראה גם אם זה יעבור לי, אני לא מאמין שאמצא מישהו אחר שמשתווה אליו.
אין פה עצה או שאלה מיוחדת, סתם רציתי לפרוק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025