היי, אני מאוהבת במישהו מהכיתה שלי כבר 4 שנים. אנחנו בכיתה י״ב עכשיו. אנחנו ביחד בכיתה מכיתה ט׳ ומאז אני אוהבת אותו. אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש שלי. אנחנו פשוט אותו דבר- אנחנו אוהבים את אותה מוזיקה ויש לנו אותם תחומי עיניין וכמעט כל החברים שלנו משותפים. אני לא מצליחה לראות את עצמי עם מישהו אחר בחיים שלי, אני רוצה להיות רק איתו, להתחתן איתו ולגדל איתו משפחה (אני יודעת שאני לא באמת מכירה אותו הכי טוב ואני לא יודעת איך הוא אחרי בית ספר, אבל ככה אני מרגישה). אנחנו מדברים רק על דברים שקשורים לבית ספר וכדי שיהיה לי תירוץ להיות איתו אנחנו הולכים ביחד לשיעורים פרטיים. אני יודעת שהוא חושב עליי דברים טובים, למשל עוד מעט יש לנו טיול שנתי וצריך להתחלק לקבוצות, והוא אמר למישהי שהוא רוצה להיות איתי בקבוצה כי כיף איתי, אבל אני כמעט בטוחה שהוא לא מסתכל עליי מעבר, כזוג. אני לא נראית הכי טוב, אני עם גשר כרגע אבל אני מורידה אותו בקרוב ואני יודעת שזה ישנה אותי, אז כרגע אין לי ממש ביטחון במראה שלי. יש הרבה יותר יפות ממני בכיתה ובשכבה. אני מתכננת בסוף השנה להגיד לו הכל, שאני מרגישה אליו משהו כבר הרבה זמן. אני לא רוצה להגיד לו את זה עכשיו כי רוב הסיכויים שהוא לא מרגיש אותו דבר ואז כל הקשר שיש לנו יהרס ואנחנו עוד נפגשים בבית ספר. הוא לא קורא לי בשם שלי, יש לו שם חיבה בשבילי. ועוד דבר קטן.. אני מתביישת ממנו בטירוף ואני כל הזמן מנסה למצוא חן בעיניו. כל הבנות מחבקות אותו כל הזמן ואני פשוט מתביישת לחבק אותו. אפילו כשאנחנו לבד אחרי שיעור פרטי וכל אחד הולך הביתה, אני רוצה שיגיד לי ביי ויחבק אותי והוא לא עושה את זה, ואני מתביישת לחבק אותו. (אני יודעת שזה דבר קטן, אבל תמיד כשזה מגיע לרגע האמת אני קופאת במקום ולא מסוגלת לעשות את הצעד ולחבק אותו ואחר כך מצטערת על זה). אני לא יודעת מה לעשות ואני לא מצליחה לחשוב מה הוא חושב עליי. תודה שקראתם ואשמח לשמוע מה אתם חושבים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות