אחותי מתחתנת עוד 3 חודשים, ויש לי חרדה חברתית מטורפת! מה אני אמורה לעשות?

תודה לכל מי שנכנס לשאלה,ותודה מראש לעונים!

בקרוב מגיעה החתונה של אחותי,ואני בשיא הלחץ!!
לא אוהבת אירועים,לא אוהבת להתאפר,להתגנדר..אני רק חושבת על זה שאני אצטרך ללבוש שמלה,וללכת למספרה ושאישה זרה תסדר לי את השיער האסון שלי
אני נהיית אדומה וכבר עולות לי דמעות מרוב הלחץ.אני גם לא אוהבת להצטלם...
וכשהעליתי ליד המשפחה את האפשרות שלא אצטלם,הם הגיבו בקיצוניות..."מה פתאום!?" "את תצטלמי ועוד איך"! "מי שואל אותך בכלל?" "את חייבת" אני שונאת שונאת שונאת את זהההה...אני אפילו לא שמחה שהיא מתחתנת,אני אפילו רוצה שהם יבטלו את החתונה הארורה הזאת!! למה להתחתן בגיל כל כך מוקדם?
אבל זה לא יקרה! היא לא תתבטל ואני הולכת לסבול...איך אני אמורה להסתדר באירוע כשיש לי חרדה חברתית?
הלב שלי ידפוק כל הערב..ואני אשב לי בצד,עם פרצוף חמוץ וינסו להכריח אותי לרקוד)):
ואז ההורים שלי יתעצבנו עליי כי אני לא רוקדת ואני רק בפלאפון^
מה גם שזה לא סתם חתונה של דוד רחוק, זאת החתונה של א-ח-ו-ת-י ואני אהיה חייבת להישאר עד שהיא תסתיים ואני לא אוכל ללכת ב12 כי אני אהיה עייפה,אני אהיה חייבת להישאר עד הסוף! (זה מה שאמרו לי) ואני בטוחה שכבר ב11 אני ארצה לעוף משם(למרות שאחותי אמרה לי שאני יכולה לישון שם,אבל אין מצב שאני אישן שם!)
ואל תגידו לי:"את צריכה לשמוח זאת אחותך" אני מנסה לשמוח אבל זה קשה לי! מאוד קשה!
אני אגיע לאירוע ויהיו מלא אנשים,וכולם יביטו בי ויסתכלו עליי ואני כל האירוע אסתתר בצל של אמא שלי....ויהיו את כל הדודים הרחוקים האלה שאני לא סובלת ואני אצטרך להגיע לפני כולם,כי מן הסתם אני האחות של הכלה, ולהגיד שלום לכל האורחים בקבלת פנים
ובערך 350 אישש יגיעו לחתונה ויש גם את הצד של החתן שאני אפילו לא מכירה
ואני אצטרך לחייך כשאני אומרת שלום לאורחים(ואני לא אוהבת לחייך,שונאת את החיוך שלי!) אני אהיה אדומה,לא אוציא מילה מהפה! אני גם אצטרך ללבוש שמלה ,ולעשות תסרוקת...ומחליק או בייביליס וכל השיט הזה!!
אני גם לא מסתירה את הפחד שלי מהחתונה ,וכשהאחיות שלי מדברות איתי על זה אני מסבירה להם כמה אני לחוצה...אני יודעת שזה די אגואיסטי מצידי לרצות שהחתונה תתבטל,אבל מה אני אעשה? זה מה שאני מרגישה!!
ומצד אחד,אם אני לא אלך אני אחסוך לעצמי את כל המבוכה והפחד והלחץ...
ומצד שני,זאת אחותי,והיא נורא תיעלב אם לא אלך...ומה גם שכל המשפחה תתהפך עליי..איך להתגבר על זה? ביינתיים אני מנסה לא לחשוב על החתונה...אבל היא עוד מעט מתקרבת..