קנאה בלתי נשלטת, מרגישה שאני לפעמים רעה לחברות שלי וגם לידידים

שלום ,
אני בת עוד מעט 18 , בכיתה י"ב .
בתקופת בית הספר היסודי הייתי מאוד בודדה , בלי חברות , מדברת לפעמים עם הבנים החנונים של הכיתה וככה זה היה במשך 6 שנים .
כשהגעתי לשלב שבו עוברים לחטיבת הביניים החלטתי שאני רוצה לשנות ולא להישאר עם אותם אנשים שלא אהבו אותי בלשון המעטה מבלי שום סיבה אז עברתי לבית ספר שנמצא מחוץ לעיר שאני גרה בה .
השינוי היה מדהים , כבר בתחילת כיתה ז' היו לי חברות ונהנתי לבוא לבית הספר ...
עד היום , יש לי את אותן החברות ונוספו גם מספר ידידים . אני מרגישה שרגשות מעורבים משנים לי את מצב הרוח ומשפיעים על היחס שלי לאחרים .
בזמן האחרון , החברים עורכים הרבה מפגשים , כמעט כל שבוע מישהו מזמין אליו הביתה וכולם מגיעים . אני ממש נהנית במפגשים האלה אבל תמיד יש משהו שמפריע לי - החברות מביאות את בני הזוג .
כמובן , שהנושא המדובר ביותר בגיל הזה הוא זוגיות - נושא שמעיק ללא מעט אנשים אך גם משמח לא מעט אנשים .
אני מהאנשים שהנושא מעיק להם - למה ? כי מאז ומתמיד אני "רווקה" . אף פעם לא היה לי חבר או משהו קרוב לזה . אך הרוב הגדול מאוד מחברותיי הן נהנות מהנושא הזה בגלל שהן חוות אותו ...
אני יודעת שזה מקנאה , ושהן חברות שלי ואני צריכה לשמוח בשבילן אבל זה כל כך קשה ... מבחוץ אני מראה שאכפת לי , אני מקשיבה למה שהן מספרות , אני מחייכת וצוחקת איתן אבל מבפנים אני נחנקת מדמעות - ממש נחנקת מדמעות .
אני לפעמים חוזרת הביתה ממפגש שבני הזוג של החברות היו שם , אני נכנסת לחדר שלי ופשוט בוכה עד שנמאס לי וזה כל פעם מחדש .
תמיד אומרים לי תלכי ותעשי צעד או תתחילי את עם מישהו או תחכי זה יבוא או תצאי יותר לבד אולי מישהו יעיז לפנות אליך ועוד כל מיני משפטים כאלה שעוד יותר גורמים לי לבכות . לפעמים המשפחה , הדודה או הסבתא , שואלות מה עם חבר ואם יש זוגות בשכבה וגם מצב הזה אני משפילה ראש עונה להן ומנסה שלא לבכות .
אני יודעת שאני רק בת 18 , אבל אני כבר רוצה לחוות זוגיות, לדעת איך להתנהל עם עוד בן אדם במערכת יחסים רומנטית ... אני לא רוצה כמו אמא שלי , שהמערכת יחסים הראשונה והאחרונה תהיה בגיל 26-27 , אני רוצה לחוות , להתנסות ולא להתחתן עם הראשון שאני מכירה ...
אני מרגישה שאני לפעמים רעה לחברות שלי וגם לידידים כשאני נזכרת בזה או כשאחת החברות מספרת על החבר שלה או על מה שהן עשו איתו ...

אני כבר לא יודעת מה לעשות ואשמח לעצות ולכל עזרה שתוכלו לתת !
תודה .