לפני שלושה חודשים, אמא של חבר טוב שלי נפטרה.
אני הכרתי את אמא שלו ותמיד כשהייתי בא אליו היינו מדברים קצת, ובכל זאת אני והוא חברים מגיל 4 אז היה לי גם קשר איתה קצת.
כששמעתי על זה, בכיתי והלכתי להלוויה ולשבעה.
כשזה נודע לחבר שלי כשהוא חזר הביתה, הוא לא ידע איך להתמודד עם זה... שבוע הוא לא יצא מהבית בכלל, וראיתי אותו רק כשבאתי לשבעה ולהלוויה, גם שם הוא לא ממש רצה חברה והוא התאבל לבדו...
אחרי שבוע וקצת הוא חזר לבית ספר, וכל הפסקה הוא פשוט ישב לבד עם אוזניות וכשמישהו בא לדבר איתו הוא אמר שהוא מעדיף להיות לבד... וזה נמשך ככה עד עכשיו... בפלאפון שלו הוא מחק את כל האפליקציות החברתיות, הוא לא רוצה לדבר עם אנשים והוא לא רוצה לבוא אף פעם למפגשים או למשחקים.
מילד שהיה תמיד דואג לכולם, חבר של כולם, הוא הפך לילד שפשוט רוצה להיות לבד כל הזמן, לא משנה כמה ניסינו לדבר איתו ולשמור על הקשר שהיה איתו פעם.
הוא היה תלמיד ממש טוב ובכל דיון השתתף ואמר את מה שהוא חושב, עכשיו הוא בקושי מדבר...
אני חס וחלילה לא מזלזל במוות, אני בטוח שזה כואב ומשאיר כתם לכל החיים, אבל פשוט כואב לי לראות אותו במצב הזה... אני ממש רוצה לעזור לו ואני פשוט לא יודע איך וזה ממש מעציב אותי... וקשה לי פשוט "לשחרר" אותו כי אני לא יכול לראות את חבר שלי במצב כזה, זה פשוט צורם לי בלב...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות