אני סיימתי שירות לא מזמן, עשיתי פסיכומטרי, נרשמתי לתואר כלכלה וניהול במכללה שקרובה לביתי (משיקולים כלכליים ורגשיים, אני מעדיפה ללמוד ליד הבית). התחלתי לעבוד כמטפלת לקשישים ממש מעט שעות, שעתיים, 3 פעמים בשבוע. כלומר, במהלך חודש החלפתי כמה וכמה מקרים וכעת מצאתי מישהי נחמדה שאני עובדת אצלה וטוב לי.
מהלשכה (אני חותמת כדי לקבל השלמת הכנסה), שלחו אותי למעגלי תעסוקה. שמה מבקשים שאעבור בהרבה חברות כח אדם ואעביר קורות חיים. אין לי מוטיבציה לכך בכלל. יש לי תחושה שיש לי עבודה ואותה אני לא רוצה לעזוב.
יש לי גם הפרעת אישיות. האישה במעגלי התעסוקה אמרה שאני לא מחייכת, ניראית נוקשה וקרה וזה לא טוב. למעשה, הרגשתי מדוכאת ולא יכולתי להגיב. כשחזרתי הביתה על אף שאני מקפידה על תזונה בריאה, לקחתי כריך שוקולד ובכיתי במשך שעתיים כי הרגשתי ממש רע בגללה.
לא מעוניינת לשוב אליה.
היא גם אמרה לי שאין כל כך מה לעשות עם תואר בכלכלה, אך אין לימודים מוצלחים יותר קרוב לביתי. חשבתי לכוון להתחלה לבנקים ואז אולי לעשות הסבה או קורסים.
אני מרגישה חסרת מוטיבציה באופן טוטאלי. אין לי חברים גם כי אני כבר לא רוצה, בבית הספר רציתי, אולם כיום כבר לא. היה רק מישהו שאהבתי ותמיד כשרע לי, כמו קסם הוא עולה במוחי ומזכיר לי כמה רחוק ולא נגיש הוא.
אין לי תקווה.
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025