היי לכולם אני שירן בת 20, הכרתי גבר בן 22 והכל התחיל ורוד, לא היו דברים שתקעו באמצע, שבועיים הלכתי עם חיוך על הפנים ורק לחשוב עליו או לשמוע את השם שלו עשה לי אושר,אני הרגשתי שאני ממש אוהבת אותו ודואגת לו שאם היו מבקשים ממני לתרום לו חלק ממני הייתי תורמת...
הבחור שהכרתי הוא אדם מאד אהוב ויש לו הרבה הרבה ידידות ובחורות שהוא מכיר ממלא מלא מקומות, בתחילת הקשר עשינו סוג של תיאום ציפיות(היה נשמע ששנינו קנאים ככה שזה סבבה) אני אמרתי לו שאין ידידות יותר כי היו לו מלא ידידות ששכב איתם ולכן זה לא סתם ידידה... הוא אמר לי שהוא לא מרשה לי לשתות יותר מידי עם חברות ולדבר עם גברים.. אני אישה נאמנה, מיד מחקתי את כל מי ששמור לי באנשי קשר(באמת ידידים ולא אנשים ששכבתי איתם) אני ממש קיבלתי את כל הבקשות שלו אבל אז התחילה הבעיה,הוא כעבור שבועיים סוג של שכח מה ביקשתי ממנו והוא נמצא בכל מיני "ישיבות" עם חברים וכל מיני בנות מהאזור הישיבות מתחילות בעישון(חומרים ממסטלים, סמים קלים או איך שלא קוראים לזה) ובשתיה ונגמרות אני לא רוצה לדמיין איפה....
שזה נודע לי אני בכיתי כמו ילדה קטנה שעתיים ברצף אני זוכרת שהעיינים שלי היו אדומות וכאב לי הראש פיצוצים מהבכי.... נהייתי חולה מזה,הקאתי תחיים,ניהיה לי חום...
זה לא מגיע לי כל זה,אני הכי נאמנה בעולם,לא מדברת עם גבר אחר, אפילו אם המוכר בחנות מנסה לצחוק איתי ולעשות סתלבט אני עוצרת את זה כי אני רואה את הבחור שלי מול העיניים(במחשבה) ואפילו שהוא רחוק ממני אני לא זורמת על כלוםםםם!
קשה לי עם זה נורא וזה לא יעזור אם תגידו לי תשכחי ממנו(השבועיים שהיינו ביחד היו הכי יפים ומאושרים שלי עד היום)
בנות- אתן מרשות לגבר שלכן ידידות??
בנים-למה הרבה מהגברים אומרים שהם רציניים ונאמנים ואז בתאכלס זה לא נכון? לא יותר כיף שמחכה לכם בבית אישה שאוהבת באמת? אישה שתרים שקשה ותדאג שצריך לדאוג
האם יש עוד תקווה?? חשבתי שלפי איך שהוא דיבר אז מצאתי את הגבר שלי לחיים אבל בתאכלס שוב אותו תסריט כמו הקודמים...
תעזרו לי, תגיבו, תמליצו אני חייבת לשמוע מה חושבים... תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות