התחלתי ללמוד לפני כשנה וחצי לימודי חינוך והוראה. התחלתי כי רציתי מקצוע ואני אוהבת ילדים וגם לא חשבתי שאני טובה בעוד משהו. אבל אחרי שנכחתי בבתי הספר הבנתי שאני לא יכולה לעמוד דקה אחת מול כיתה!! אני מבינה שזה פשוט לא מתאים לי.
כל חיי התקשיתי מאוד בלימודים, נלחמתי בשיניים והייתי בטוחה שלא יצא ממני כלום... עכשיו אני מרגישה שהלימודים בכלל לא מאתגרים אותי ולא מלמדים אותי כלום, אני מרגישה שהייתי יכולה לעשות דברים הרבה יותר גדולים אבל אני לא יודעת מה.
אני גם היום מבינה שבית הספר גרם לי תחושת כישלון כי זה מוסד נכשל שלא באמת נתן לי כלים ולא כי אני לא בסדר. וזה גורם לי עוד יותר לא לרצות להיות חלק מהדבר הזה...
אם הייתי יודעת את כל זה מראש, לא הייתי הולכת ללימודי חינוך. הבעיה היא שאני גם לא יודעת מה אני באמת רוצה. פתאום גיליתי שאני טובה בכל כך הרבה דברים אחרים וגיליתי שאני הרבה יותר חכמה ממה שחשבתי שאני.
כל זמן שאני בלימודים אני נהנת ללמוד, אני מצליחה, הכל מעל 90. אבל כל חודש בלימודים האלה זה הוצאה מטורפת שאני עומדת בה בקושי ובחלק המעשי של הלימודים אני סובלת מאוד.
אני מתלבטת אם לעזוב לתואר אחר או לסיים את התואר הנוכחי ואז לחשוב? או לקחת הפסקה מהלימודים בכלל ולחשוב מה אני רוצה? וגם איך אני אדע מה כן ללמוד??
מדובר בתואר של 4 שנים ואני עברתי רק שנה וחצי מתוכם...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות