יש לי חברה שאנחנו מכירות 7 שנים והיא תמיד הייתה אובדנית וחתכה ורידים, והייתה אנורקסית ובולמית , בגלל בחורים שהיו חברים שלה, וגם בגלל המשפחה החרא שלה.
היא במשך 3 שנים בערך הפסיקה לחתוך והרבה בזכותי.
היא בחורה דתיה ושמרנית ופחדה ממגע מיני ומאוד פחדה מאבא שלה היא לא העלתה אף פעם תמונות בבגד ים או משהו כזה.
לפני חצי שנה היה לנו ריב , בגלל שהיא רק חיפשה להוריד אותי להגיד לי שאני לא יכולה לעשות דברים ולא מסוגלת ולא בשבילי, כמו למשל להשלים בגרויות או לעשות שירות לאומי, (מה שכן עשיתי בסוף) והיא תמיד קינאה בי כנראה אני לא יודעת. היא לא הקשיבה לי והתעלמה ממני וכל פעם שהייתי צריכה עזרה כי רבתי עם המשפחה או הבן זוג או משהו היא השתיקה אותי ודיברה על עצמה.
יש לי בן זוג כבר שנתיים, ומאז שהכרתי אותו היא דו פרצופית ומקנאה כי אנחנו מאושרים וכל החברים שהיו לה לא הסתדר כי הם היו מסוממים ואלכוהוליסטים. (2 סכ הכל) אז לאט לאט הקשר הפך לפחות הדוק, ולבסוף רבנו ממש כי היא הייתה הולכת למסיבות ושותה עד עילפון ומעשנת ומתנשקת עם כל מיני בחורים ואפילו עם אקס שלה -שבגללו היא ניסתה להתאבד, מבלי להגיד לי שהיא הולכת ועם מי, ובבוקר באה לבכות עשיתי טעות תעזרי לי לתקן אותה, מה לעשות וכו.
עד שיצאתי עליה, שאמרתי לה שלא מתאים שהיא משקרת לי והולכת עם האקס למסיבה ועוד ישנה אצלו ואומרת לי שהיא אצל ״ידיד״. (מזכירה זה אקס שבגללו היא ניסתה להתאבד כמה פעמים וחתכה במשך שנים בגללו.) ניסיתי לעזור לה שלא תיפול לזה שוב, ובתמורה היא משתיקה אותי ומורידה אותי ומדברת מגעיל.
בקיצור, חסמה אותי ולא דיברנו חצי שנה וכל הזמן הזה העלתה תמונות לסטורי של נרגילות וסיגריות ואלכוהול וחפלות וגועל נפש, והיה איזה בחור שהם הפכו לזוג והעלתה יחד תמונות וכו, ואז עוד בחור אחר.. אז היום היא עשתה קעקוע (והילדה דתיה שתבינו היא כל החיים רצתה קעקוע, ולי יש 3 והיא תמיד עקצה אותי עליהם, ואמרה שהיא לא יכולה לעשות איתי קעקוע זוגי, ולא תעשה כי היא דתיה ואלוהים וכו)
הלכה ועשתה תקעקוע שרציתי בעצמי לעשות יחד איתה.
לא האמנתי! לא שלטתי בעצמי וכתבתי לה כל הכבוד וזה. דיברנו, מסתבר שהיא כבר לא דתיה והיא *שכבה* עם הבחור הזה אחרי חודש שהם יחד! היא עשתה קעקוע, היא הספיקה להיפרד ממנו כי הוא ״ניצל״ אותה ואמר לה שהם יתחתנו ולכן היא שכבה איתו. הוא גם שותה המון ומעשן.
היא סיפרה לי שהיא ניסתה להתאבד, שהיא איבדה את כל החברים שלה ואנשים שחושבים לה, כתבה לי רשימה של אנשים(לא ציינה אותי ברשימה).
היא אמרה לי סליחה ושהבינה שרק רציתי לעזור לה והיא הייתה חרא וכו. היא ממש פרקה, שיחת נפש כזו שרק היא מדברת (כרגיל).
אבל לי לא היה כלום לספר. שום דבר לא השתנה אצלי.
השאלה שלי היא כזו, האם לחזור לקשר איתה ? היא מטופלת על ידי פסיכיאטרית,
ו.. אני מעולם לא שנאתי אותה אני בנאדם שאוהב לעזור ותמיד התגעגעתי אליה, אני רוצה להיות פסיכולוגית אז יוצא שאני תמיד בעמדה שמקשיבה ומנתחת אירועים וכל התנהגות. כזו אני כנראה.
השאלה האם זה שווה את זה? לקבל את האופל הזה של הדיכאונות לחיי שוב?
כי היא פגעה בי מאוד, ניצלה אותי, לקחה את מה שהענקתי לה שנים וימים שלמים ולילות ללא שינה כדי לשכנע אותה לא להתאבד באותו רגע, וזרקה לי בפרצוף בשביל בחור. היא עברה תקופה קשה ניסתה להתאבד שוב, היא מטופלת ולא נשמע שהיא בסדר.
היא אמרה שהיא לא סיפרה את זה לאף אחד עד עכשיו, לא שהם שכבו ולא על ההתאבדות. רק לי.
לא יודעת. מצד אחד זה היה קשר חד צדדי , מצד שני היא הפכה לבנאדם שונה ב180 מעלות, קעקועים סקס סיגריות ומה לא. זה בנאדם אחר.
אני מדגישה שהיא זו שטעתה, חסמה אותי, לא פנתה אלי בשום צורה, אבל כן הסתכלה לי בסטורי תמיד. ( אז זה לא שהיא שכחה אותי, אני הייתי מול הפרצוף שלה כל יום. ועניין אותה מספיק מה אני עושה כדי להיכנס כל פעם בקביעות. )
אני זו שפניתי אליה אחרי חצי שנה של נתק.
מה דעתכם? היא ביקשה סליחה והכל. הורידה תחסימה.
אבל לא נראה שחסרתי לה, היא דיברה בכללי שאיבדה אנשים ולא הזכירה אותי. אבל עובדה שרק לי היא סיפרה על ההתאבדות וכו, אז רק איתי היא מרגישה בנוח. כנראה שבזכות זה שהייתי שם מנעתי ממנה לעשות מעשה כזה כי היה לה עם מי לדבר.
אני עדיין מזועזעת מהקעקוע, הרי זה היה רעיון שלי...
אני מתגעגעת אליה מאוד והיא חסרה לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות