היי,
אז אני בת 25, בזוגיות שמונה שנים עם הבחור הכי מהמם שהכרתי, החבר הכי טוב שלי בעולם. אני סטודנטית ממש לקראת סוף התואר, הוא אחרי תואר ועובד בעבודה רצינית למעלה משנה. כשאני רואה קדימה אני לחלוטין מדמיינת אותנו יחד, מקימים משפחה והכל. אנחנו גרים יחד בערך ארבע שנים, יש לנו את השגרה שלנו והכל זורם באהבה גדולה ובכיף.
אז מה האישיו? התחלנו לדבר על חתונה, והתברר לי שכל הסיפור הזה של ערב שבו הוא במרכז העניינים מכניס אותו לחרדות. עכשיו, אני באופן אישי דמיינתי את החתונה שלי מגיל צעיר- את השמלה, את הטקס, את המסיבה... זה משהו שאני לא יכולה להתכחש שאני רוצה. מצד שני, אני מאוד לא רוצה להעמיד אותו בסיטואציה שגורמת לו אי נוחות כ"כ גדולה. אני לא יודעת איך אני מרגישה לגבי לוותר על הטקס לגמרי (נא לא להציע טקס צנוע ברבנות כי זה לא רלוונטי אלינו, אנחנו לא מתחתנים ברבנות), אבל אני גם לא חושבת שאני מסוגלת להעמיד אותו במעמד שגורם לו להרגיש ככה.
כשהעליתי את האופציה של לוותר על כל העניין, הוא אמר שלא באמת אפשר ושהוא כנראה יתחרט אחר כך אם לא נעשה את זה. הרגשתי שהוא מאוד לא רוצה לאכזב אותי, אני תוהה אם זו הסיבה שהוא אמר ש*הוא* יתחרט, כדי שלא אחשוב שזה רק בגללי. כך או כך אני לא כ"כ יודעת איך לפעול מכאן, אשמח לשמוע מה דעתכםן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025