מה שהיה היה. אין טעם לחשוף. פשוט תפרקי בכל מיני צורות
זו הפעם הראשונה שאני חושפת את הסיפור הזה ומעלה לרשת. זה קשה לי, אבל אני כל כך זקוקה לעזרתכם.
בשנת 2003 ההורים שלי עברו תאונת דרכים קשה מאד. אבא שלי נפצע קל ואמא שלי קשה. יצא שמאוד היה קשה להם לטפל בנו, הילדים. בעקבות כך אבא שלי שם אותי ואת אחותי (כיום בת 16 ואני 17) אצל בן אחיו ושם למעשה בילינו את רוב הילדות שלנו. כמובן שלפרקים היינו בבית אבל הרבה פחות, כי אמא שלי בקושי יכולה לטפל בנו.
וכאן מתחיל הסיפור - אני זוכרת שיום אחד כשהייתי בערך בת 4 או 5, בן דודי הוציא אותי ואת אחותי שהיתה קטנה ממני בשנה, מהגן. והביא אותנו לבית של סבתא (היינו שם הרבה באופן כללי). הסיטואציה הזכורה לי שהוא שכב על הספה לאורך, ואני ואחותי היינו כזה בצדדים, והוא הפשיט את מכנסיו, הוציא את איבר מינו ואמר לי ולאחותי לגעת באיבר שלו, שתיינו צייתנו לדבריו. לא הבנו שמשהו לא בסדר. וזה קרה רק פעם אחת.
היום בדיעבד, הזיכרון הזה קופץ לי למחשבות בצורה מעורפלת כאילו אני לא בטוחה אם זה היה מציאות או חלום וכשאני פונה לאחותי ואומרת לה את מה שקרה היא מרגישה בדיוק כמוני שזה נדמה לה כמו חלום למרות שזה היה מציאות.
כיום בן דודי כבר בערך בן 26/27, התחתן לפני שנה עם חברה שהייתה לו כבר 4 שנים, והקשר ביני לבינו הוא טוב לגמרי. וזה מוזר לי. אני באמת אוהבת אותו בתור בן דוד והוא אחלה, אבל כל פעם שאני רואה אותו, אני נזכרת במה שקרה. אני לא בטוחה שהוא זוכר. אבל אני כן. וזה פרדוקס כל כך גדול. הוא מצטייר כאדם טוב והמוצלח של המשפחה ואבא שלי חולה עליו (הוא אחיין שלו), ומצד שני אני חושבת לעצמי - אבא שלי סמך עליו וזה מה שהוא עשה לי ולאחותי?! לא יודעת, המחשבה הזאת מזעזעת אותי...
היום רק אני ואחותי יודעות מזה, אבל בא לי קצת לשחרר, להוציא, לספר. והכתיבה כאן הייתה לי טובה, אהבתי לפרוק פה את הכל. אני לא יודעת מה בדיוק לשאול, אבל אני רוצה מאד לשמוע מה אתם חושבים? לטאטא את זה מתחת לשולחן או להפיץ ולשתף? ( ההפצה תגרום לקרע משפחתי גדול ואני ממש לא רוצה לגרום לזה)
תודה רבה לקוראים
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025