היי לכולם!
אני חרדית. בת 27. אמא ל-2 ובעזרת ה' בקרוב לעוד אחד...
השאלה שלי לא מופנית לנשים שיש להן הריונות קשים ובלתי נסבלים וגם לא לכאלה שיש להם ילדים ממש מאתגרים שדורשים המון מאמץ והשקעה.
אני גדלתי בבית עם 5 ילדים. - שזה נחשב לא הכי הרבה.
תמיד היו לי חברות עם מעל 10 ילדים במשפחה אולי ממוצע של 8...
חשבתי תמיד שאני מושלמת, הולכת כל יום לחוג אחר, לומדת כל מה שניתן רק ללמוד, מקבלת חום ואהבה והרבה דברים טובים...
גדלתי, התבגרתי וראיתי למפרע את כל החברות שלי האלה... שגדלו בבתים של משפחות מרובות ילדים, שלא גדלו על שוקו ולחמנייה ולא על סנדוויץ' של חביתה עם בצל ירוק אבוקדו ומליון פירות וירקות והנה כולן הקימו בתים מדהימים, ילדים בן זוג, חיים תקינים ונעימים, קנו דירות, עובדות וכו' וכו'...
ואני שואלת את עצמי: מה הבעיה להביא הרבה ילדים? למה לא? תמיד בהתחלה יותר קשה, ולא הכי קל, אבל זה כל כך משמח ומדהים, בשבילם אנחנו חיים, בשביל הנחת שתהיה לנו בעזרת ה' כשנהיה מבוגרים ונראה את כל הילדים שלנו והנכדים והצאצאים.
למה כולם מונעים? למה למנוע מילד להגיע לעולם? מי אמר ש-3 זה מספיק?? רק בגלל שזה נכנס לאוטו? רק בגלל שזה הסטנדרט?
אני מכירה מלא נשים חזקות, מהממות כיפיות, שלא חושבות להביא עוד ילדים... בלי קשר לכוח ובלי קשר לכלום. פשוט כי זה הסטטוס כזה.
לי בא מלא מלא מלא ילדים, זה נראה לי כיף ונעים.
אז יהיה להם פחות במובן הפיזי, אבל אהבה ועוצמה הערכה ודימוי עצמי תמיד אפשר לתת בשפע! אז מה ההיסטריה הגדולה ?
אולי יש לי פחות הוצאות של סרטים ובילויים בגלל אורח החיים החרדי?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות