אבי נפטר, הצבא לא מבין ומרגיש מיואש. איך אני אשרוד ככה עוד שנתיים?

התגייסתי באוגוסט 17 למערך הטכני של חיל האוויר.
רקע לקשיים הם שאבא שלי נפטר באוגוסט 2015 מסרטן וכעת מה שנותר לי זה אמא שלי ואחי הקטן שזקוקים לתמיכה ממני דבר לגטימי לכל בן אדם הגיוני בסהכ..
לאחר כמעט שנתיים בלימודים מטעם עתידים (התחלתי חודשיים אחרי שאבא שלי נפטר) נזרקתי מהמסלול לאחר שנכשלתי בקורס בהנדסה (בעקבות קשיים בבית) למרות שבוגרי המסלול נחשבים מטעם הצבא להנדסאי ולא מחצי מהנדסים..
לצערי שום הבטחה שהובטחה לי בשיחה שהודיעו לי על סיום המסלול לא התקיימה..
לא ליווי לא סיוע כלכלי עד הגיוס ולא זימון אפילו למשקית תש..
עוד בתחילת הטירנות לאחר האזכרה התחילו להתעורר אצלי קשיים וביקשתי קבן וכפי שיודע בטירנות לראות קבן כמעט בלתי אפשרי ומעבר לכך המפקדת שלי בסוף הטירנות אמרה לי לבקש בקורס..
לאחר שהגעתי קורס ואחרי הרבה בקשות זיכתי להיפגש עם הקבן בחיפה יום לפני כיפור ..
לאחר השיחה איתו קיבלתי קהס 42 ועוד פגישות אך מה שהתגלה לקראת סוף הקורס ששום דבר לא אושר לכן גם כל שבוע שביקשתי קבן לא קיבלתי..
קיבלתי פגישה נוספת שבוע לפני הסדיר שבה הקבן בא אליי בטענות למה באתי רק עכשיו אני תכף בסדיר וציין שהקהס שהביא כן מופיע ואראה קבן בבסיס החדש שלי.
בסופו של יום אכן אישרו לי את זה..הגעתי לסדיר 10 דק מהבית לתפקיד מבצעי שלא מתאים לי יותר מידי אחריות וציפיות בזמן שהראש שלי בבית בכלל.
כמובן שאיך שהגעתי לסדיר דיברתי עם המפקד גף שלי על כל הבעיות והוא כמובן בהתחלה אמר שהוא רוצה שהראש שלנו יהיה שקט מבחינת בית לכן הוא תומך בהכל..
אך הכל שקר כמו רוב המערכת לצערי רק אחרי חודש מהשיחה הייתי אמור להיפגש עם הקבן וגם שהגעתי למשרד שלו התברר שנדחה לי הפגישה ואף אחד לא ידע אותי אפילו ולא היה לו אכפת ממני..
לבסוף אחרי שבוע לאחר מכן ניפגשתי עם קבן במילואים ולא עם קבן היחידה שלאחר שיחה הפנה אותי לפסיכאטר למטרת כדורים ואמר שאולי יעלה לי תקהס ..
למרות שאמרתי לו שאני נגד כדורים..
שבועיים לאחר מכן ניפגשתי עם הפסיכאטר ביחד עם הקבן של היחידההשיחה הייתה דיי קצרה סירבתי לכדורים לטיפול קבוצתי לאחר מספר פעמים שנשאלתי מה אני כן רוצה מהם פשוט הייתי אבוד וביקשתי במקום קבוצתי אישי ואולי יותר מ2 אפטרים בבית בשבוע שאני סגור (11-3) קיבלתי תשובה שלילית לגבי 2 הבקשות ונקבע לי פגישה רק לעוד חודש וחצי ואיחוליים להרגיש טוב ..
כבר שבוע אחרי ביקשתי מהנגד שמפקד עליי שידבר עם המפקד גף שיקבע לי תור לא יתכן שיהיה בפגישה הקבן של היחיד והוא יסתמך נטו על מה שרשום במחשב מה מצבי וככה הוא יגשר ביני לבין הפסיכאטר ..
כמובן שלא קיבלתי שום מענה ובנוסף התחילו איומיים על החמרת יציאות מ11-3 לשלישים הפוכים לסגור 2 שבתות ולצאת אחת עד שאני לא יעשה הסמכות ויתקדם..
לאחר שבוע שוב ביקשתי ואז המפקד גף שלי לקח אותי לשיחה אמר שהוא דיבר עם הקבן והוא חושב שכדורים יעשו לי טוב ירימו אותי למעלה או טיפול קבוצתי אבל בכל מקרה הוא ביקש לבחון מחדש מתי לקיים פגישה נוספת ..
בנוסף הוא אמר שלדעתו הבית לא יעשה טוב ..
בנוסף דבר שחורה לי עד עכשיו זה שבסוף הפגישה הראשונה עם המפקד גף כשרק הגעתי לבסיס הוא פשוט טען שהוא לא יכול להבין אותי אביו עדיין בחיים ושאני יראה בן כמה הוא ..
אני באמת כבר לא יודע מה לעשות ואיך לשרוד ככה עוד שנתיים