הוא ביקר אותי וצחק כשהבין שאין לי הרבה חברות

נתחיל בזה שאני לא אדם עם מלא חברים. בתור ילדה ובשנות ה-20 כן היו לי לא מעט חברות אבל עם השנים רוב החברות התחתנו והולידו ילדים ואני נותרתי מאחור מהבחינה הזאת, כבר לא היה לנו כמעט שום דבר משותף והן היו עסוקות מאוד בחיי המשפחה שלהן והקשרים פשוט ניתקו לאט לאט. לי באיזשהו מקום גם היה קשה לראות כיצד הן מתקדמות בחייהן ואני נותרת מאחור, לא מצליחה למצוא בן זוג, לא מצליחה להתקדם בתחום זה.
בנוסף, לפני כמה שנים הייתי בקשר זוגי מאוד בעייתי שבמהלכו ואחריו גם איבדתי הרבה חברות. כיום יש לי למעשה שתי חברות ילדות שגם הן רווקות שעם אחת מהן אני יותר בקשר רציף ועוד כמה חברות שהיכרתי במהלך החיים (עבודה וכד') והן גרות ממש רחוק אז כמעט ולא יוצא לי להיפגש איתן וקשה כך לשמור על קשר רציף. אין לי איזו חבורה של בנות שאיתן אני יוצאת. רווקים ונשואים לא יוצאים יחד לבלות ואין כמעט רווקות בגיל שלי באיזור מגוריי.
אני בזוגיות כמה חודשים עם מישהו שהיה נשוי לא מעט שנים. יש לציין שאת החברים שלו לא פגשתי. יש לו חבורה של חברי ילדות שהוא בקושי פוגש בשנים האחרונות (הוא קורא להם חברים אבל אני לא מחשיבה את זה, להתכתב מידי פעם בסמס ולהיפגש פעם בכמה שנים זה לא חברים מבחינתי) ועוד איזה חבר שלאחרונה הוא בכלל לא בקשר איתו. לפני כמה ימים הוא שאל מתי יפגוש את החברה הטובה שלי וכשבאתי לענות הוא פתאום המשיך "יש לך חברות בכלל?? רק רגע את בן אדם בלי חברים? מה אל תגידי לי שאת ילדה בלי חברים..." והכל בטון של חצי צוחק חצי מבקר ואולי אפילו לחוץ.
מאוד מאוד נפגעתי מזה. לא פשוט להיות רווקה בגילאים שלי ואני לא גרה בעיר כמו תל אביב למשל שבה יש הרבה רווקים ורווקות בגיל שלי וכולם תמיד יוצאים בחבורות וכד'. באיזור שאני גרה בגיל שלי כבר יש שני ילדים ומשכנתא וככל שאתה נשאר רווק לאורך זמן כך אתה נשאר יותר ויותר בודד וגם ככה תמיד הרגשתי עוף מוזר בגלל שאני עדיין רווקה.
אמרתי לו שאני פגועה מזה, והסברתי שבמהלך השנים קשרים עם חברות שהתחתנו וילדו התנתקו ואיבדתי לא מעט גם כתוצאה מקשר זוגי הרסני שהיה לי. אני מרגישה שהוא מבקר אותי או ממש נרתע מזה שאין לי איזו חבורה של בנות שאיתה אני יוצאת לקרוע את העיר (לא שהוא עושה את זה בעצמו עם חברים שלו). אני מרגישה ממש דפוקה כאילו משהו ממש לא בסדר איתי. הייתי שמחה לו היו לי עוד חברות טובות אבל אין לי, זה המצב אבל אני מרגישה ממש לא בנוח איתו עכשיו, מרגישה מאויימת מרגישה נחותה ודפוקה וזה משפיע על מה שאני מרגישה כלפיו.
איך יוצאים מהמצב הזה עכשיו???