היי, לפני קצת יותר מחודש עברתי הפלה יזומה הייתי בשבוע 11 והתלבטתי המון אם לעשות הפלה או לא ובסוף עשיתי הבן זוג לשעבר היה נגד לא היה מוכן לשמוע על זה אבל בסוף החלטתי לעשות, הייתי במצב נפשי לא פשוט לא הייתי סגורה על הבן זוג שהיה לי הוא היה אדם לא קל וחשבתי שאולי עם ילד המצב ישתפר אבל איך שהגיעו ההורמונים והמעבר לגור איתו ביחד הבנתי למה אני נכנסת ורק חיפשתי דרך לצאת משם ראיתי הכל שחור בלי טיפת אופטימיות ולא הצלחתי להתחבר להריון או לזה שאני הולכת להיות אמא.
בסופו של דבר אחרי ההפלה נפרדנו הוא לא היה מוכן לשמוע ממני וקרא לי רוצחת וקילל אותי בצורה הכי נוראית שיש, כבר הספקתי לשמוע שהוא יצא עם 4 בחורות שונות אם לא יותר מאז שנפרדנו ואני נשארתי עם הכאב שלי הוא לא טרח לשאול מה שלומי פשוט המשיך הלאה. אני מרגישה נורא וכל הזמן חושבת על זה שבאמת רצחתי את הילד שלי שמה היה כ״כ נורא להביא אותו? אני כבר בת 27 לא ילדה אני תמיד רציתי להיות אמא ולהקים משפחה והכל בא לי מהר והפוך.
אני מפחדת להישאר לבד ושאולי עשיתי מעשה נוראי וכל הזמן חושבת איזה גברים כבר יש בחוץ? שאולי היה עדיף לי להישאר איתו ולהביא את הילד, המחשבות האלה לא עוזבות אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות