למה המלחמה הבלתי פוסקת לחיים? איך לגלות מה לעשות בחיים?

הי, אני משתפת אותכם ככה במה שאני מרגישה כי אני מרגישה שסבלנותי פוקעת ואני לא יודעת לאיזה גורם לפנות בבקשה אל תרשמו לי בתגובות לפסיכולוג כי אז אדע שלא ירדתם לסוף דעתי.
מגיל קטן אני רואה את העולם שלנו הבל הבלים. לא ראיתי קמצוץ ממנו ודומני שראיתי הכל.
חונכתי כבן אדם אופטימי. רואה כל טוב בבן אדם ושופטת כל אחד לכף זכות. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה מאמינה בדברים בדבקות. בלב שלם ובתמימות חסרת כל פחד.
נתתי את נשמתי לאחרים, את דמי ואת היזע והאנרגיה שלי השקעתי בכלכך הרבה אנשים. כי האמנתי שזהו הדבר הגורם לי אושר. אבל זאת טעות לחשוב כך כי זהו רגע קטן בו אתה נכנס לאופריה טופח לעצמך על השכם והסיבה היחידה שאתה שמח היא כי אתה מרגיש טוב יותר, מוצלח יותר, בן אדם טוב יותר, ואיפשהו בתוכך אתה מצפה לתמורה קטנה. לא על הדדיות אני מדברת. אלא על הזיקה לראות את הטוב בעיני האחר, לראות מעשה של חסד גם אצלו, לקוות ששינית אצלו משהו קטן, איזה שהיא תודה קטנה אולי, אבל כל מה שאתה רואה זה כפיות טובה, וכמיהה לעוד, וותרנות, התרגלות, זלזול.
בדרכים קשות גיליתי שאנשים אינם טובים מטבעם אלא כל יצר שלנו הוא מטבעו רע.
אני לא חושבת שאני טובה מכדי לחיות בעולם שכזה.
אני חושבת שאני במלחמה לא נגמרת על להיות טובה ואני מרגישה תלושה כי אני לא רואה אנשים מסביבי שעושים כמוני. אני מרגישה מיותרת בתהליך שלי עצמי. כי זה מותיר אותי עם אנשים רעים מסביבי.
אני לא מאמינה באנשים. אני לא מאמינה בדור הזה.
אני חווה את זה יום יום עם אחותי הקטנה שהיא פשוט בן אדם נורא ואני יכולה להגיד בלב שלם שאני מרגישה אליה רגשות שנאה עזים ואני שונאת את עצמי על כך עוד יותר. דם מדמי.
ולא זאת לא תקופה שלה של גיל ההתבגרות. זה עמוק יותר מזה ונמשך שנים ארוכות.
היא מרחיקה אותי מהמשפחה שלי שאמורה להיות הדבר הכי קרוב לליבי והם הופכים לי לנטל.
הפכתי להיות בן אדם פסימי, קצר רוח וסבלנות
ואני מתוסכלת שאני לא מצליחה למצוא את תשוקה לאיזה מקצוע או כיוון בחיים.
הלחץ הזה והציפייה מהסביבה ומעצמי להצלחה בעולם כלכך ריק מרגיזה אותי.
האם אתם מכירים מקום בעולם שגורם לך להבין מה תעשה בחיים ולאיזה בן אדם תהפוך? ולא לא הודו.
פשוט בארצנו הקטנטונת אין מקום להתמהמהות ולשאילת שאלות וכולם נעלמים במרוצת החיים.
אני מחפשת תשוקה. אני מחפשת אור. אני מחפשת בן אדם אמיתי שיתן לי יד ויצעד איתי. אני מחפשת כניראה משהו שלא נמצא בדור הזה .
מרגישה שנולדתי בגוף צעיר במקרה...
תודה לאלו שקראו. קצת נסחפתי בכתיבה.