היי אז ככה , אני כיתה ט ולא הכי מקובלת וחברותית ורוב השכבה פוחדים ממני בגלל שמועות אבל לא נכנס לזה כי לא אכפת לי ממה שחושבים עליי (:
לעניין, יש ילד בכתה אחרת בשכבה , שממש חבל לי עליו
הכיתה שלו מורכבת מילדים שמכירים מהיסודי ואפילו מהגן , והוא גם חלק מאלה שמכירים.
הקטע הוא שמציקים לו , וקוראים בשמו ומפנים אליו ירידות
לפני שבוע היה לי טיול והינו עם הכיתה שהוא נמצא בה, בדרך חזרה ישבתי לבד כי חברה שלי הלכה לשבת עם מישהי אחרת, וישבנו ככה- אני , מאחוריי חברה שלי וחברה שלה ומאחוריהן אותו ילד שישב לבד ולצדו כל ה"חברים" האלה..
עכשיו הילד הזה עם עיניים כחולות , והוא חתיך אש, ומתלבש ממש טוב ולא סתם (;
אז כמו שאמרתי , בדרך חזרה הביתה ראיתי שהוא דיי עצוב כזה , גם בבצפר הוא עומד לבד ולא תמיד שמח ..
נורא רציתי לגשת אליו ולדבר איתו אבל חששתי - מה פתאום אני יבוא ישב לידו? אפול עליו מהירח?
וגם, אולי זה לא כמו שזה נראה? אולי אני סתם חושבת יותר מידיי וזה בכלל לא ככה ?
למרות הכל, אם אגש אליו ואשאל מה קורה ואז אתחיל לדבר איתו, מה אני שהוא יספר לי מה הוא מרגיש? כולה מישהי שהוא רק יודע את שמי כי קראו לי .. תנסו להבין אותי אני מתקשה בניסוח עצמי :(
אני מדמיינת את הסיטואציה בדרך יפה בראש- אני נגשת ומתחילה לדבר איתו ואף אחד לא מתחיל לשפוט ולרכל עליינו, ואז שואלת מה שלומו ולמה הוא עצוב , נהים ידידים ואז הוא מספר לי עם טיפה דמעות בעיניו ואני עוזרת לו והכל טוב ויפה..
אך הדמיון לא קרוב למציאות ... חלק מחבריו שונאים אותי ויורדים עלי בכל הזדמנות נתונה כי היה לי סיפור איתם (שנאת חינם בגלל ילדה שרוצה להחזיר לי על כך שניתקתי קשר איתה ) תעזרו לי בבקשה ♥♥♥
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות