אני עובדת כדי לעזור כלכלית בבית ואח שלי לוקח את הכסף וקונה מותגים! מה לעשות?

אני בת 15 והמצב הכלכלי שלנו הוא בסדר . לא חסר לנו אוכל ברוך השם ויש לנו בית ככה שזה מספיק. לי לפחות זה מספיק אבל לאח שלי פחות. הוא דורש הרבה מהמשפחה שלנו .. נתחיל מזה שהוא כל הזמן רוצה מותגים בזמן שאני מסתפקת בבגדים שאפילו עולים 30 שקל לא ממש אכפת לי מהלבוש שלי אני מעדיפה להשקיע בעתיד שלי ולקנות לעצמי כל מה שאני מפספסת אבל לצערי אין לו את אותה מחשבה והוא קונה נעליים ב-400 שקל , אני בחמישים אפילו. הוא כל שבוע יוצא למסיבה (הוא בן 16) ומבקש כסף . אמא שלי עובדת ומקבלת מינימום ואבא שלי נכה ככה שהוא מקבל קצבת נכות עליי ועל אחי אני חושבת וההוצאות על אחי הם ממש גדולות עכשיו מה שאני עצובה לגביו בזמן האחרון זה שאני מכניסה את עצמי לבעיות של גדולים שמונעים ממני להיות רגועה. אני מממנת את עצמי. כלומר אכפת לי מהמצב של ההורים שלי ולא באלי לבקש מהם כסף על היציאות שלי אז אני עובדת בבייביסיטר ואני לא מקבלת הרבה מזה אבל זה מספיק לי . אני פעמיים בשבוע קבוע עושה את זה ומקבלת 18 לשעה בערך למשל 8 שעות. אני גם מכירה טוב את זאת שאני עושה אצלה בייביסיטר ואני גם רוצה להקל עליה אז הכסף זה רק כפיצוי כזה .אני חוסכת את הכסף הזה לשיעורי נהיגה, אני לומדת תיאוריה דרך אפליקציה בטלפון בשעות הפנאי שלי ואני רוצה להגיע לפחות ל3,000 רק לשיעורי נהיגה ואז את השאר לחסוך כבר למה שארצה. אני רוצה גם כשאגיע לגיל 16 לעבוד במלצרות ואז אני ארוויח יותר אבל זאת לא הנקודה עכשיו. הנקודה היא שהכסף של ההורים שלי בקושי מספיק לגמור את החודש אז אני מנסה באמת לעזור במה שאפשר ולפני שחסכתי את הכסף למטרה של השיעורי נהיגה אז הבאתי את זה לאמא שלי פעם לחשמל פעם לגז וכו וכו.. זה עזר לה וזה שימח אותי אבל עכשיו כשאחי למד להיות ערס אז הכסף שאני מביאה לה עובר אליו. כלומר עכשיו ההוצאות ששילמתי על חשמל וגז עובר לנעליים שלו ולבגדים המותגיים שלו וההורים שלי כבר מיואשים ממנו . הוא עושה מה שבאלו וזה מטריף אותי!! אבל הכי כואב לי זה שאני מכניסה את עצמי לכאב ראש שעוברים אנשים מבוגרים.. לנהל מה יוצא מה נכנס וכל זה ורוב הריבים של ההורים שלי הם על הכסף והם מדברים איתי על הכל ואני שמחה שהם מרגישים שאני גדולה ומשתפים אותי בדברים שהם לא משתפים את האחים הגדולים שלי אבל לפעמים זה מוציא ממני את החשק במהלך היום. אני כל כך מתאמצת לא להכביד עליהם והוא כל יום מבקש ממני כסף בשביל לקנות אוכל בבצפר והוא לא מכין בבית למרות שיש ופעם בשבוע סכום יותר גדול בשביל מסיבה ואם אני לא מביאה לו הוא מתבכיין לאמא שלי וכדי למנוע ממנה את הכאב ראש הזה אני מביאה לו שישתוק וזהו אבל זה כסף שאני מרוויחה וכבר כשיש לי מטרה וגדלתי כואב לי על זה כי אני מקבלת גרושים מזה והגרושים האלה מספקים אותי אבל הוא לא מעריך את זה שאני מביאה לו וכשאני צריכה עזרה ממנו (בכל דבר, אם זה למזוג לי שתייה או לעשות לי טובה ממש קטנה) הוא מתנהג ממש כמו (סורי) מניאק! והקש ששבר את גב הגמל זה שהיום הוא ביקש ממני 400 שקל לנעליים (יש לו כמה ) והנעליים שלו יפות ולי יש אבל הן ישנות כאלה אבל הן נוחות אז לא אכפת לי מזה ואמרתי לו שאני לא יכולה לתת לו כי אני חוסכת למשהו והוא התקשר לאמא שלי כמו תינוק וישב לה על המצפון כמו שהוא תמיד עושה ואז היא אמרה לי להביא לו ושהיא תחזיר לי כבר אבל הקטע הוא שהיא כן מחזירה לפעמים אבל זה בא על חשבון משהו אחר כי אם היא מחזירה לי אז חסר כסף להוצאה אחרת ואני אומרת לה לא להחזיר לי אז הפעם אמרתי לו ״לא, יש לך מספיק נעליים תלבש אותם או שתחכה עד יום ראשון ואמא תקנה לך כבר (היום יום חמישי) והוא אמר שהוא צריך אותם היום והוא לא יכול לחכות כמה ימים!!ואמרתי לו ״מפונק מי אתה חושב שאתה תעבוד וזהו ממילא אתה בקושי לומד״ וחאלס אין לי כח לספוג את זה. אבל אני מרגישה ממש רע על זה אוף אז למי שהגיע עד לפה אז סליחה על החפירות אבל אפשר עצה שתעזור לי להתמודד עם כל זה? טיפים יעזרו לי . זה בעיקרון פריקה אבל אשמח לשמוע תגובות. תודה רבה .