לא יודעת אם אני מעבירה לבנים מסר נכון, אולי אמא שלי צודקת?

שלום לכולם. אני בכיתה ט', ואני יכולה להגיד שהשנה מאוד השתניתי.
תמיד הייתי ילדה ששומרת על עצמה, לא יוצרת הרבה מגע עם חברות. ילדה של חברה אחת או שתיים, נשארת במקום אחד וחיה בעולם שלי שבו אני מכירה מעט אנשים. היו לי כמה ידידים/ידידות מכיתות אחרות ששמרתי איתם על יחסים נקיים אז הייתי אומרת מדי פעם "שלום".
אבל בערך חודש-חודשיים אחרי תחילת הלימודים רבתי עם אחת החברות הקרובות שלי, השנייה פגעה בי, השלישית מאז ומעולם לא שמה עליי. החלטתי שלא טוב לי איתן.
עם הראשונה ניתקתי קשר לחלוטין, גם עם השלישית, ועל השנייה אני לא שמה יותר. אני לא מתייחסת אליה כמעט ומבחינתי היא לא חברה קרובה.
אז התחלתי להתקרב לידידות שלי מהכיתות האחרות והן הכירו לי את חברים שלהם ועכשיו הגעתי לזה שאני במן חבורה ענקית של חברים מהשכבה וחברים מכיתות י"א.
ומאוד טוב לי בחבורה הזאת. אבל ככל שנכנסתי לחבורה הזאת הבנתי שאצלם יש מן התנהגות מסוימת - מחבקים את כולם, מניחים את הראש על הכתף, מחבקים חופשי ויוצרים מגע קרוב אפילו נשיקות על הלחי. אפילו אם כולנו רק ידידים. גם בנים וגם בנות מתחבקים אצלנו וצוחקים ונוגעים בשיער ומשחקים.
בהתחלה זה היה לי זר אבל התרגלתי לזה, אז גם אני התחלתי לחבק את החברים הבנים שלי (משהו שבחיים לא העזתי לעשות שלא לדבר שדמיינתי את עצמי עושה את זה) ולהניח עליהם את הראש ולהתנהג בפתיחות.
חשוב לי לציין שאני ממש דבקה בדעה שלכל אישה (לא משנה באיזה גיל אפילו נערה או ילדה) יש כבוד והיא לא צריכה לעשות דברים זולים רק כדי שיקבלו אותה.. אני מאוד דבקה בזה.
בכל מקרה, היום בהפסקה ישבנו כולנו, החבורה, ביחד. והגיעו שני בנים מכיתה י"א שלא יצא לי לדבר איתם, אבל הם חברים של החברים שלי מהשכבה.
ואחד מהם היה מאוד נחמד אליי. צחקנו בהפסקה והוא צחק איתי וסיפר לי בדיחות. ולקראת סוף ההפסקה הוא התיישב לידי (ישבנו על מדרגות אז הוא ישב שתי מדרגות מתחתיי) ושם על הרגל שלי את הראש שלו. לא קרוב מדי לאיבר או משהו, פשוט שם את הראש ואמר שהוא עייף. ולא רציתי לייבש אותו, וגם לא רציתי לדחות אותו כדי שאחר כך יסתכלו עליי מוזר או שאני אפגע בו.
אז לא הייתה לי בעיה עם זה, לא עשיתי עם זה כלום. זה לא היה קרוב מדי לחלק האינטימי שלי, זה לא היה על כל הירך (זה היה על הברך וחלק קטן מהירך) אז מבחינתי לא היה בזה שום רמז אינטימי, רק משהו ידידותי.
וכשהגעתי הביתה וסיפרתי לאמא שלי על היום שלי, סיפרתי לה על הקטע הזה, והיא אמרה לי שאני מעבירה מסר לא נכון. שאם אני נותנת לבן שאני הכרתי רק בהפסקה, לשים עליי את הראש, זה מעביר לו מסר שאני זורמת ואפשר לעשות איתי כל מיני דברים ולהגיע לדברים כאלה שהוא רוצה.
אני יודעת עם עצמי שאני לא אתן לשום בן לקחת אותי למקומות שאני לא רוצה להגיע אליהם. אף פעם לא היה לי חבר וגם החברים שלי מהשכבה (הבנים) לקח להם זמן עד שהם היו בטוחים בעצמם שאפשר לחבק אותי. הם אמרו לי שבהתחלה זה נראה שאני לא מהבחורות שזורמות לחיבוקים עם בנים. שאני מהבנות "השמרניות"..
בכל מקרה אז אני יודעת עם עצמי שאני לא זורמת לדברים כאלה..
השאלה שלי היא האם אמא שלי צודקת? זה נכון שדברים כאלה, הפתיחות הזאת עם בנים שאני לא ממש מכירה, מעבירה להם מסר שאני זורמת בכל מיני דברים? ועוד משהו, האם אני מורידה מהכבוד שלי כשאני פתוחה ככה עם אנשים? נתתי לעצמי להיגרר אחרי מה שהחבורה עושה? זה רע? כדאי לי להפסיק? תודה מראש