שלום לכולם.
אני רוצה לשתף אתכם ולשמוע את דעתכם במקרה שקרה לי.
הכרתי חברה במקום עבודה שבו עבדתי. היינו חברות מאוד טובות כמה שנים. היא גרה בעיר אחרת אז לא נפגשנו יותר מדי אבל שמרנו על קשר טלפוני. היו לה המון בעיות עם הבן זוג שלה ותמיד הייתי איתה בקשר טלפוני ודיברנו ותמיד הייתי האוזן הקשבת שלה. היא באה אלי לעיר ואירחתי אותה בבית שלי פעמיים ובאמת היה לנו כיף ביחד. מאוד אהבתי אותה וחשבתי שהיא בחורה טובה.
בהמשך גיליתי לה שאמא שלי חולה בסרטן. צריך להגיד שהיא עברה חוויה מאוד קשה עם בן הזוג שלה שגם אבא שלו היה חולה. בכל מקרה הרגשתי שמאותו רגע הבחורה מתרחקת ממני ואמרתי לה את זה. היא מצידה הכחישה ולא הבינה על מה אני מדברת. כל שיחה בינינו הפכה להיות שיחת רחמים כזאת והערתי לה על זה לפעמים בכעס והיא לא היתה מבינה מה אני רוצה.
מפה לשם הייתי מתקשרת אליה היא לא היתה זמינה מאוד עסוקה פתאום. כאילו היתה שואלת אותי מדי פעם מה אני יכולה לעשות בשבילך ואמרתי לה רק תהיי שם בשבילי כשאני צריכה אותך אבל תמיד לא היה לה זמן לדבר.
מפה לשם אמרתי לה טוב תשמעי נמאס לי אני יותר לא פונה אליך. היא לא הבינה שוב מה עלי. אבל אני לא יכלתי עם התחושה הזאת של הזלזול. יש לציין שהיא רוסיה ואני אתיופית. אמרתי אולי זה קשור להבדל בתרבויות? אבל בהתחלה היא היתה ממש בן אדם חם. בקיצור אנחנו כבר לא מדברות ויותר טוב לי ככה. הייתי נפגעת ממנה המון אבל עכשיו אני רוצה לשמוע את דעתכם. אתם חושבים שהגזמתי? אולי לא הייתי צריכה לנתק את הקשר? אני מתגעגעת לאיך שהיא היתה לפני שסיפרתי לה על אמא שלי.
אולי גם דרשתי ממנה יותר מדי כי אין לי בן זוג אני לא יודעת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות