האם דתיים/מסורתיים היו יוצאים עם בחורה שהיא נחשבת חילונית (רוחנית)+בתולה?

שלום לכולם ! אני שואלת מתוך התעניינות כי המצב שלי קצת משונה. אני בחורה בת 25 שמחזיקה בערכים מסויימים "כמו" אישה דתיה אך לא שייכת לאותו קהילה. אני לא חוזרת בשאלה, אלא גדלתי כל חיי כחילונית (גם כשגרתי בחו"ל). אני מאמינה (בשביל עצמי) על שמירת אינטימיות פיזית לנישואים (לא כולל נשיקות וחיבוקים + ולא כולל שמירת מגע). זה לגמרי משהו שאני הגעתי אליו, ללא קשר לאיך שגדלתי (כחילונית). אני מחשיבה את עצמי רוחנית לכל דבר, אך אני מבינה בימנו בישראל שזה לא שווה הרבה כי הרי אני מצד אחד "נחשבת" חילונית ולא נחשבת מספיק טובה כדי להיות "דתיה" או אפילו להיחשב ל-"מסורתית".

לצורך העניין, אני מתלבשת ברמה צנועה אך לא שמרנית. לובשת מכנסיים אך דואגת (כנראה ברמה גם לא מודעת) שזה מכסה את הכל, כולל לכסות החזה, אך לא תמיד ברמה של מעבר כמו למשל לכלול את עצמות הבריח (דבר שאני יודעת שדתיות וחרדיות באמת היו דואגות לכסות, ע"פ כללי הדת). חוץ מזה, אין לי בעיה ללבוש גופיות מצד שני וזה קורה (תוך שמירה על שאר ה-"כללים" שסיפרתי שאני עושה עבור עצמי). עם הזמן הבנתי שהצניעות זה משהו שבא מתוכי בלבד, ואיך שאני רוצה להציג את עצמי לעולם.

מן הסתם, הערך שהזכרתי למעלה (שמירת אינטימיות פיזית לאחר חתונה), זה משהו שמגביל אותי מלמצוא בן זוג מהמגזר החילוני. לא כי יש "בעיה" עימם, הרי אני גם שייכת...אלא כי הגעתי למסקנה שאפילו אם באופן אידיאלי מדובר בגבר הכי מקסים בעולם, גם לו יש יצרים ודחפים שהיה רוצה לספק ומי אני שתגביל אותו. מצד שני, הייתי שמחה לדעת שיש אנשים שהיו מכבדים את מה שאני הייתי צריכה בקשר (סבלנות בקשר למין). יחד עם זאת, אני מבינה שאני בחיים לא אהיה "דתיה מספיק". כתוצאה מכך, אני לא באמת מרגישה שייכת לאף מקום ומקובלת מספיק לאף צד בהכרח (בהסתכלות בדיעבד).

אני לא אשקר, לא פשוט לחיות בארץ בידיעה שמצד אחד היו דוחים אותי כי אני לא מוכנה להתפשר על העקרונות שלי, ומצד שני אני לא מספיק טובה עבור הצד השני, הדתי יותר. אם הייתי גרה בארצות הברית, אני יודעת ברמה עובדתית שיש קהילות שמחזיקים בעקרונות כמו שציינתי לכן הסיכוי למצוא מישהו דומה לי היה גבוה הרבה יותר, רק שבארץ הכל כל כך שחור ולבן ואני כבר הגעתי למצב שאני לא יודעת איפה אני עומדת.

הייתי יכולה לפרט יותר על כך שאני בחיים לא יצאתי לדייט וכיוצא בזה, אבל נראה לי פחות מעניין לצורך העניין. אני שואלת את שאלתי על מנת להבין אם בכלל יש תקווה.

חשוב לי לציין שאני לא מנסה לקבץ את כל "הדתיים" וכל ה-"מסורתיים" לקובץ/תבנית/סטריאוטיפ אחד ולומר שכולם מאמינים או מקיימים בפרט את הדרך החיים הנ"ל שציינתי, שחשוב לי באופן אישי (שמירה על אינטימיות פיזית לנישואים). אני לגמרי מאמינה ומודעת לכך שכל אחד צריך לעשות מה שהכי טוב לו בסופו של יום ואני לא באה לשפוט חלילה, אפילו אם מדובר בדעה ובהחלטות הפוכות. אני פשוט לצורך העניין שואלת לגבי המגזר, על מנת להבין איפה אני עומדת והאם יש בכלל תקווה בשבילי מבחינה חברתית, למצוא בן זוג שהיה מכבד את מה שאני רואה שחשוב לי.

אשמח לשמוע יותר !