היי שלום לכולם, אני בת 18. אני לא מתגייסת לצבא בעקבות סעיפים רפואיים רבים, אני כן עושה שירות לאומי, באיזה המרכז אני גרה בצפון, ואחר כך אני מתחילה תואר שאני כבר בונה עליו גם הוא יהיה במרכז. כמובן שזה ידרוש מעבר לשם.
אני נמצאת בזוגיות מעל לחצי שנה, יש הרבה אהבה, משיכה, חברות, אבל היו גם מעידות ונפילות רבות, לא ויתרנו, אבל הקשר ספג לא מעט מכות שכמעט הרסו אותו לגמריי.
הבעיה הגדולה היא שאני מסתכלת עליו ולא מצליחה לראות איתו עתיד, לא מתחתנת איתו ולא עוברת לגור איתו, בטח כשאני מתכוונת לעזוב את הצפון ממש בקרוב ולהתחיל חיים חדשים במקום אחר בארץ.
הרבה אנשים ירימו גבה עכשיו ויגידו את צעירה למה שתחפשי גבר, וקשר עד כדי כך רציני, שאת כבר חושבת על להתחתן איתה ולעבור לגור איתו וכל ההתקדמות הרצינית הזאת. אבל אני בחורה שמאוד נקשרת ומאוד אוהבת ולוקח זמן אצלי לפתח משהו יציב וטוב , גם אני אוהבת להסתכל על הבן זוג שלי, ולדעת שגם אנחנו רבים ונפגעים זה שווה את זה. (אני בן אדם מאוד רגיש) ובא לי להסתכל עליו במבט של "שאני יודעת שהזוגיות הזאת תימשך גם עוד שנים". ולכן אני באמת מעדיפה להכיר גבר גם בגיל הצעיר הזה ולעשות הכל שזו תהיה הזוגיות האחרונה בחיים שלי. אני לא יודעת מה לעשות, ממש קשה לי לעזוב אותו, אני כן אוהבת וזה הדדי, אני נורא קשורה אליו רגשית, הוא הראשון שלי, ועברנו מספיק דברים יחד, אבל אני לא מצליחה לשכוח את העובדה הזאת, יצא לנו לדבר על עתיד משותף כמה פעמים והוא אמר לי שמבחינתו אני נמצאת שם אבל אני לא כל כך מצליחה לראות אותו בשלי (לא אמרתי לו את זה.)
יכול להיות שלא עברנו מספיק, ובגלל זה אני לא יכולה לצפות גם לראות איתו עתיד?
תודה לעונים ♥
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025