המצב הכלכלי בבית מאוד לא טוב, אני מבטיחה לאמא שלי כבר שנה שאלך לעבוד. בזמן האחרון היא מאוד לוחצת עליי, ואני צריכה כסף גם בשביל עצמי, אבל אני לא מסוגלת להביא את עצמי לעשות את זה.
יש לי חרדה חברתית קשה, אני מרגישה נורא בכל פעם שאני חושבת על עבודה. תקשורת עם בני אדם היא אחד הדברים שאני הכי גרועה בהם. אני כל כך מפחדת לחשוף את עצמי לאנשים, אני מפחדת שיראו כמה שאני חסרת ביטחון וחרדה, שיראו את כל המגרעות שלי, שאני אפשל, אפשל מול אנשים, שאני אושפל, אלה בטוח יקרו, ללא ספק. אני גם מפחדת שינצלו אותי, שלא אדע להתמודד עם התנהגות אגרסיבית או פאסיבית-אגרסיבית שתופעל כלפיי, שיעשו עליי מניפולציות, שהאנשים יהיו רעים, שאני אשתתק. או אפילו שהאנשים יהיו בסדר אבל אני פשוט לא אשתלב בחברה, שאהיה עוף מוזר, שיתנהגו אליי מוזר. או שינסו לדבר איתי, והאנשים יהיו טובים, אבל אני פשוט לא אוכל לשתף פעולה, גם אם באמת אנסה למרות הקושי כי אני רוצה. לא היו לי חיים עד עכשיו, על מה אדבר איתם? איך אדבר? איך אתחבר?
ואני מפחדת שבסופו של דבר, אולי שום דבר גם לא ישתפר עם הזמן כמו שתמיד מובטח כשיוצאים מ"איזור הנוחות". לא החרדה, לא הביטחון העצמי ולא כלום. שהחרדה, הפחד והמועקה ישארו, שבכל פעם מחדש יהיה לי רע.
אני לא יכולה לתאר כמה הכל מפחיד אותי, אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי עוברת את זה, עובדת, אני בוכה רק מהמחשבה. אמא שלי יודעת שזה קשה לי אבל היא לא מבינה אותי ואין עם מי לדבר. היא ממש לוחצת ומאוד בקרוב אני צריכה למצוא עבודה.
אני כבר בת 18, העולם שבחוץ זר לי לחלוטין, ואני לבד בזה.
אם יש לכם משהו לייעץ/להציע/לספר מניסיונכם/כל דבר, אני ממש אשמח לשמוע ואעריך.
דרך אגב, בייביסיטר או הוצאת כלבים הם לא אפשרות, אלא עבודה מסודרת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות