כן
אני מרגישה כל כך רע, אני לוקחת את זה אישית וללב, וכואב לי הלב.
וזה לא מרפה אותי, זה לא עוזב. ואין על מה, אין סיבה!!
לפני חצי שנה, בתחילת הלימודים התנשקתי נשיקה ראשונה עם מישהו שאמר שהוא גם בקטע שלי ורצה משהו רציני.
והוא ניסה הרבה פעמים להתקרב ולגעת ופשוט הרחקתי. ולא ידעתי מה יהיה אחריי הערב הזה.
עבר שבוע שבועיים והוא לא התקשר. ואז ששאלתי אותו מה קורה הוא אמר שנגמר. ומפה זה התחיל להציק לי. העובדה שהוא לא רוצה אותי.
כל התקופה הזאת ניסיתי לקבל ממנו יחס, לבוא לאזור שלו ולהיות שם אבל זה עבד בדיוק הפוך. הוא ביקש שאני אפסיק להיות אובססיבית אליו.
עברו חודשיים מאז שהוא כתב את זה, ואני עדיין באותו מקום. מנסה לחשוב למה הוא כתב את זה ומה היה בנינו. עד עכשיו הלכתי בגישה שזה בגלל שלא נתתי לו, וזה
מה שהבנתי מחברים שלו.
עכשיו אני מגלה שהוא עם מישהי והם יוצאים והם ביחד, ואני פשוט לא מבינה מה טוב בה שלא טוב בי. עכשיו הגישה שלי השתנתה, כי היא לא בחורה שנותנת
והייתי בטוחה שזה הדבר הכי חשוב לו, אז למה אותה הוא מעדיף ואותי לא? זה משגע אותי.
יותר משגע אותי שזה עדיין מציק לי אחריי כל הדברים שהוא כתב לי, שאני אפסיק להיות אובבססיבית ואין ולא יהיה בנינו כלום. ושהסביבה יודעת שאני רדפתי אותו
והוא לא רצה אבל את השנייה הוא כן. אני מרגישה מושפלת. נמאס לי לקום עם זה ונמאס לי לישון עם זה. והוא בכלל לא חושב עליי אז למה שאני כן?
נמאס לי שאומרים "הזמן" או "עד שתמצאי מישהו", לא רוצה לחכות. רוצה לשכוח. כואב לי הלב ואני יודעת שזה ממועקה.
תעזרו לי לשכוח ולהיפטר מהמחשבות המטרידות האלה, אני זועקת לעזרה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025