היינו ביחד במשך שלוש שנים. שלוש שנים מהחיים שלי חלקתי עם האדם הכי אהוב עלי בעולם. הוא היה הבן אדם הכי מקסים שפגשתי. תמיד חייך, תמיד צחק, תמיד עזר לאחרים. הוא היה מדריך בתנועת נוער ותמיד ראיתי את האהבה שלו לחניכים שלו.
הוא היה חולה תקופה ארוכה והוא מעולם לא סיפר לי. מעולם לא קיבלתי סיבה.
עברה כבר חצי שנה ונראה שכולם המשיכו הלאה, אבל עדיין לא התאוששתי מזה. קשה לי לצאת מהמיטה, קשה לי לדבר על זה.
אני כל כך כועס עליו מצד אחד שלא סיפר לי, ומצד שני גם מאשים את עצמי. הוא פשוט שבר אותי. המוות שלו לקח משהו ממני. אני מרגיש שלעולם לא אוכל להיות מאושר.
בבית הספר כולם מסתכלים עלי במבט מרחם. הקימו לכבודו פינת זיכרון עם תמונה שלו ופרחים. הוא שנא פרחים. הוא חשב שזה קלישאה.
כל דבר מזכיר לי אותו. אני כל כל מתגעגע אליו וזה פשוט לא נקלט שלא אוכל לראות אותו יותר, שלא אוכל לחבק אותו יותר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025