לא מבין למה אני מרגיש ככה, קשר של חודש – כולה חודש, חודש שברובו יותר סבלתי

היי, כתבתי משהו לעצמי בכדי לשחרר טיפה מפרידה שהייתה לי לא מזמן, קשר של חודש שטיפה כבד עליי משום מה. כתבתי את זה לעצמי והחלטתי לשתף אולי יהיו אנשים שיתחברו ואשמח לחוות דעת לשמוע מה אחרים אומרים על זה. כתבתי את זה לעצמי אז אולי זה לא הכי ברור וזה די ארוך אבל בכל זאת אשמח שמי שיש לו כוח לקרוא הכל או לפחות חלק יקרא ויכתוב לי מה הוא חושב על זה.
=====================================================
אני מבואס כי אנחנו לא יחד, אני רוצה זוגיות אני רוצה חברה וכל כך שמחתי שזה קרה לי איתה – היא מצאה חן בעיניי ממש הטעם שלי, גם חמודה באופי וגם יפה ביופי.
שמחתי שאני איתה כי סוף סוף הייתה לי חברה, מישהי סתם לשלוח לה הודעות ולדבר איתה על שטויות ולדעת שבא לה לדבר איתי על שטויות, מישהי לצאת איתה לדייטים ולשתף אותה בדברים שקורים לי ולשמוע ממנה על דברים שקורים לה.
אבל בדיעבד עכישו אנחנו לא ביחד, ואני לא מתגעגע באמת אליה, אני מתגעגע לתחושה שלי כשאני בזוגיות.
מה בתכלס היה לי טוב איתה? הייתה לי חברה נכוון, אבל היא כל יומיים התהפכה ושינתה את היחס שלה כלפיי, היא לא חיפשה להיפגש איתי מספיק ולראות אותי כמה שיותר – אפילו לא ניסתה, אני כל הזמן אכלתי סרטים עליה – למה היא לא שולחת הודעה? למה היא לא רושמת לי בוקר טוב או לילה טוב? למה היא נעלמת? למה היא רושמת לי ככה ולא אחרת?
ואולי אני טיפה רציתי יותר מידי, אבל לא לחצתי עליה אף פעם, לא סיפרתי לה על כל שנייה שהייתי בתסביך עליה והתנהגתי כמה שיותר רגיל כי חשבתי שזה יעבור, אבל בסוף צדקתי בכל התחושות שלי.
אז נכון היו רגעים שהיא דיברה איתי ושיתפה אותי ודאגה לי – אבל הם היו מעטים יחסית ורוב הזמן אני הייתי בתסביכים עליה, ולא היה לי טוב.
תמיד רציתי שניפגש יותר ונהיה ביחד יותר כשיש לנו את הזמן והיא העדיפה לישון או לדחות את זה עד למצב שבקושי יכולנו להיות יחד.
נכון שהיא הייתה עמוסה וחזרה רק ליומיים, אבל אני הייתי חבר שלה ואם באמת זה היה חשוב לה ובאמת היא הייתה רצינית לגבי קשר רציני היא הייתה יכולה להתאמץ יותר.
אז כן היו רגעים יפים והיו רגעים כיפים אבל זה לא בגלל שזאת ספציפית הייתה היא – זה פשוט בגלל שהייתה לי חברה וזה משהו שרציתי, ולמרות שרוב הזמן התלוננתי, והייתי בתסביכים, ודאגתי, וכל בוקר ציפיתי לראות ממנה הודעה ובדרך כלל לא קיבלתי, וכל פעם חיכיתי להודעה ממנה ולא תמיד הייתי מקבל מתי שהיה צריך, והרגשתי סינונים וסך הכל לא היה לי טוב, העדפתי להשאר ולא לחתוך – רק בגלל שכל כך רציתי חברה וסוף סוף קיבלתי.
בסופו של דבר זה הגיע למצב שהיא לא דיברה איתי כמעט יום שלם, לא שלחה לי שום הודעה, גם אני לא שלחתי לה אבל אני זה ששלח אחרון, ואני זה שבדרך כלל שולח, והיא פשוט החליטה לא לשלוח לי כלום עד שראתה משהו בסטורי שלי.
רבנו על זה, היא טענה שאין לה זמן, אבל הדבר היחיד שרבתי איתה עליו זה זה שהיא לא שלחה לי הודעה. היה לה זמן להכנס לאינסטגרם לעשות לייקים להגיב להעלות סטורי להסתכל בסטורי, אותו דבר לגבי הפייסבוק, אבל לשלוח לחבר שלה הודעה לא היה לה זמן.
מהריב הזה החלטנו לדבר ביום למחרת. כולם אמרו לי לחתוך שלא מגיע לה אותי, שמגיע לי יותר טוב. היא אשכרה סיננה אותי, לא שלחה לי הודעות לא כלום, ואני רציתי לפתור את זה כי פשוט רציתי עדיין שתהיה לי חברה.
קבענו להפגש, פיניתי בשבילה זמן, חזרתי במיוחד הביתה, והיא אמרה שהיא תבוא, ולפני שהגיעה השעה שהיא הייתה אמורה לבוא בה היא פשוט שלחה לי הודעה וגמרה את הכל, שוב הסיבה זה שאין לה מספיק זמן לתחזק קשר רציני, רשמתי לה שרציתי שניפגש ונפתור את זה לא בהודעות אבל אין לי מה להגיד לה אם היא החליטה ככה, והיא לא ענתה.
כמובן שאני כועס עליה, התנהגתי אליה כמו שצריך, התייחסתי אליה בכבוד השקעתי בה וזה מה שמגיע לי? שתסיימי את זה בהודעה?
הרגשתי שבזבזתי את הזמן על בחורה שלא סגורה על עצמה, שמהתחלה לא רצתה להשקיע בקשר רציני וסתם נכנסה אליו ואני זה שנפגע בסוף ומבואס.
שבוע אחרי זה היא שלחה לי הודעה שהיא מקווה שהכל טוב ושהיא מתגעגעת, לא מבין מה היא ציפתה שאני אגיב לה – גם אני מתגעגע? מה איתך? רשמתי לה את האמת, שאני כועס ופגוע – שאני מרגיש שהיא מהתחלה לא הייתה רצינית לגבי הקשר, שריב אחד וזהו היא פשוט ברחה, ושלמרות שקבענו להיפגש ולדבר על זה היא החליטה לסיים את זה בהודעה ולדעתי מגיע לי יותר.
היא ענתה לי שהיא מסכימה, שהיא הייתה רצינית לגבי הקשר אבל קשה לה מבחינת זמן, ושבאמת הגיע לי יותר מהודעה אבל שעכשיו אין לה איך לתקן את זה חוץ מלהגיד שהיא מצטערת.
לא עניתי לה על זה, לא היה לי מה לענות, כמובן שאני לא סולח עדיין, וכמובן שנאי לא מרגיש שהיא הייתה רצינית לא משנה כמה היא תגיד את זה מה שהיא עשתה הראה לי שלא – הראה לי שפשוט בזבזתי איתה את הזמן. ולא מגיע לה שאני אענה לה, היא יכלה לבוא לדבר איתי, עשר דקות חמש דקות להגיד לי בפנים שהיא לא רוצה להמשיך והיא בחרה לשלוח לי הודעה מסכנה בלי שום שיחה מעבר בלי כלום פשוט הודעה וזהו, כאילו אני כלום – ואז עוד רושמת לי שהיא מתגעגעת ומקווה שהכל טוב, באמת מה היא ציפתה?
קשה לי לסלוח לה – כמובן שבסוף זה יעבור לי ואסלח לה אבל כרגע אני מאד כועס.
הבעיה שזה לא יוצא לי מהראש, אני רוצה שנחזור אני רוצה שנהיה שוב ביחד שננסה שוב, אבל אני רואה שזה פגע בי ופשוט לא מגיע לה. אני לא מתכוון לרדוף אחריV ולא מתכוון לעשות כלום בכדי שנחזור אבל אני רוצה ומצפה שהיא תרדוף אחריי ושהיא תכתוב לי.
לא מבין למה אני מרגיש ככה, קשר של חודש – כולה חודש, חודש שברובו יותר סבלתי משנהניתי.
אני מנסה להפסיק לרצות חברה כל כך, מנסה להבין שאני לא באמת צריך מישהי בכדי להיות מאושר, מנסה להוציא את הציפיה מהראש שנחזור – כי זה לא אמור לקרות ולא צריך לקרות וזה לא יהיה לי טוב, מקווה שזה יגיע מהר ואני אפסיק להתעסק בכל זה.
מגיע לי טוב יותר ממנה, ולא חסרות בנות בעולם שיהיו הטעם שלי ויהיו רציניות לגבי קשר ויתנו לי מה שאני רוצה, מקווה למצוא בנות כאלה ובו זמנית להפסיק להתעסק בזה שאני לא מוצא אותן ובמיוחד בה.