אני לא ביישנית ויש לי ביטחון, פשוט לרוב אין לי על מה לדבר עם אנשים.
לכולם יש את השיחות שלהם, את הנושאים המשותפים, ואני מי שנותרת בצד בשקט שלה. במקרים כאלה אני בן אדם שיותר מקשיב.. עם חברות שלי ואנשים שנוח לי איתם אני מדברת חופשי ויש לי הרבה על מה, אפילו עם זרים אני ממש חברותית -
אבל בעבודה (*לדוגמא*) זה לא ככה.
זה מקום שמההתחלה קיטלגתי שם את האנשים שהם לא הסוג שלי, כולם שם היו ממש מגובשים אז היה לי קשה להידחף פתאום. הרגשתי לא קשורה, לא נוח, הרגשתי שונה ובגלל זה לא היה לי כוח ליזום בכלל שיחות.
היום כשאני עובדת שם כבר *חצי שנה* כולם שם נורא אוהבים אותי, אבל אין לנו שיחות ארוכות וחופשיות כמו שיש בין שאר העובדים וזה מעצבן אותי.
תתארו לכם להיות חצי שנה במקום מסויים ועדיין להיות בגדר ״המסתורית השקטה״?
קורה לי הרבה שאין לי מה לומר, שהמוח שלי פשוט ריק. זה יישמע אנטיפתי אבל זה גם כי לרוב אנשים לא מעניינים אותי, לא ממש אכפת לי מהצד השני אז בגלל זה אין לי שאלות לשאול.)
אבל זה מפריע לי..
הייתי רוצה להיות מהאנשים שתמיד יש להם מה לומר, מהאנשים שתמיד שולפים איזה נושא שיחה ויש להם מה להביע.
איך להשתנות? איך להפסיק להיות שקטה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025