טוב אז היי.
אני עכשיו עליתי לחטיבה (עכשיו בכיתה ז) וכבר ביסודי הרגשתי בודדה.
אני אתאר לכם את עצמי כדי שתבינו מי אני (שום דבר פה הוא לא מתוך שחצנות באמת שככה אני רואה את עצמי):
אני חכמה ממש למשל הציונים שלי הם בין הגבוהים בכיתה ולמבחנים אני לא ממש צריכה ללמוד
אני לא מקללת
בכיתה, אני לא אדבר עם ילדים מתוך כבוד למורה וגם כי אני רוצה להקשיב כדי לא להסתבך אחר כך מבחינה לימודית - לחזור על החומר למבחנים וכו'
אני אוהבת ללמוד דברים חדשים ולהעשיר את הידע שלי
אני אוהבת לקרוא
אני מעריכה דברים (חברים, מתנות, שאני בריאה וכו') בניגוד לילדים אחרים נראה לי.
אני יחסית צנועה (נראה לי) ביחס לסביבה שלי. למשל אני בשיעור לא אגיד את כל התשובות כדי להשוויץ בידע שלי (ביחס לילדים אחרים) אלא אם שואלים אותי אז אני עונה
אם יש מישהו שממש חשוב לי אני אעשה הכל בשבילו נניח חברה הכי טובה (מה שהיה וכבר אין)
אני באמת חושבת שאני חברה ממש טובה אבל נראה לי שלא רואים אותי ככה.
עכשיו שעליתי לחטיבה המצב יותר טוב אבל עדיין אני נניח אני לא מדברת עם חברים בטלפון בשעות אחר הצהריים מה שבני גילי עושים ואין לי מישהי או מישהו שאני יודעת שמעריך אותי ושיעשה הכל בשבילי, בשיעורים אפחד לא מציע לי לשבת לידו ויש לי ילדה בכיתה שאומרת שאחותי יותר מגניבה ממני (בקטע של עקיצה חברית כזאת אבל זה ממש פוגע בי), אני כל הזמן חוששת ללכת לבית ספר כי אני מפחדת שלא יהיה לי עם מי להיות וזה ממש מעציב אותי. יש לי חברה שמכירה מלא ילדים והיא נניח כן מדברת איתם והם כן אוהבים אותה.
חשוב לי לציין שביסודי הייתה לי חברה ממש טובה שממש השלמנו אחת את השנייה והייתה לנו תקשורת של אחיות ואז היא התחברה לילדה אחרת ומאז אנחנו די קנאיות אחת לשנייה אבל אני עדיין אוהבת אותה והיא עדיין חשובה לי והרגשתי שהיא כן מעריכה אותי ואיתה הכל טוב. עכשיו אני מרגישה שאפחד לא מעריך אותי..
מה לעשות איך להיות יותר חברותית? מה בקשר לחברה?
תודה מראש לעונים:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות