היי שלום לכלם
שמי מור ואני בן 31 נשוי ואב לשלושה ילדים מקסימים
רציתי לשתף אתכם אני נשוי מגיל עשרים דתי לשעבר חיי לצד אישתי כנשוי 11 שנים ולפני הנשואים יצאנו 4 שנים כך שאישתי ואני היא הראשונה שלי ואני שלה החיים חולפים וכמו כל זוגיות יש עליות וירדות גם אצלנו היו ותמיד נסינו לפטרו את הברים לבד רק רציתי להגיד שאשתי אישה טובה מאוד גם כאמא וגם כאשה היא דואגת מפרנסת בקיצור אישה לעניין בחדשיים האחרונים חל משבר קטן והיא פשוט הרימה ידים ואמר לי שהיא כבר לא שם שהיא ממש רוצה לנסות משהוא אחר ישבנו דברנו וכבלנו החלטה שיוצאים לדרך חדשה ניסנו חודש ואז בו פיצוץ במהלך החודש אני סופג וסופג מתוך 30 יום בחודש היא אולי היתה 5 לילות בבית בכול הלילות האחרים תמיד היה תירוץ יש לי עבודה היא התחילה פרויקט חדש וזה מוצץ לה את הזמן עד שדי אני לא הייתי מוכן יותר לשאלות של הילדים איפו אמא גם בבוקר אני מכניס אותם לגנים ולבתי ספר וגם אחרי הצהורים מרתי בבטן ואז פיצוץ חזרנו מזוג חברים והיתי ממש עצבני כי אני יודע שגם היום אני נשאר לבד אם הילדים חזרנו פתחנו שוב את הנושא ואז היא אמרה אני לם אוהבת אותך יותר יש לי משהוא שאני בקשר איתו זה ממש בהתחלה אבל הוא נותן לי להרגיש פרפרים בבטן בו חושך הלב שלי הפסיק לפעול מי דקירה בלב חברים קשה לי אבל היום אני מוצא את עצמי נלחם בגבר שאני לא יודע מי הוא חוץ מהגיל שלו (בן 28) אני מרגיש שאני במין מבחן ממש לא בה לי לאבד את כל מה שבנינו ברוך ה יש לנו בית שני רכבים הכל יפה מבחוץ אבל רייק מבפנים כמובן שאמרתי לה שתעשה מה שהיא מרגישה אבל כל יום שעובר אני ממש מרגיש שזה אבד שאין תקווה אני ממש אוהב אותה
תודה חברים למי שיתן הצעות אך להתמודד
תודה מור
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות