מאז שעליתי לי"א אני רק מתדרדרת בלימודים.
אפילו מבחינה חברתית אני כבר שמה זין ובקושי מגיע למסיבות או מפגשים חברתיים.
לפני כמה ימים היה לנו מסע ישראלי והחלטתי לא לצאת ברגע האחרון.
חשוב להגיד שאמא שלי היא הבן אדם הכי מכיל ותומך שאני מכירה והיא באמת משתדלת לבוא לקראתי ולהבין אותי..
מבחינת הלימודים אני לא עושה מגמה שנייה, ולא מתמטיקה.
אני ואמא שלי קבענו שפשוט שאני אדע מה אני ארצה ללמוד בעתיד אני אשלים מתמטיקה במטרה שאהיה יותר מפוקסת על זה לעומת עכשיו.
בנוסף, ביקשתי מאמא שלי ללכת לפסיכולוגית כי אני פשוט מרגישה שאם אני לא אדבר עם מישהו אני אשתגע..
אז עוד מעט אני גם אתחיל ללכת לפסיכולוגית..
אני פשוט מרגישה שאני נכנסת לדיכאון לאט לאט בגלל הלימודים.. אני לא מסוגלת להיכנס לכיתה ואשכרה ללמוד.
אבל למשל בבית אני כן יכולה לשבת וללמוד למבחן, זה משהו אחר לגמרי.
בזמן האחרון אני מרגישה שכולם מתאכזבים ממני.
מורים, חברים, הורים.
אני מרגישה שאני רק רוצה לטוס רחוק מכאן בלי אף אחד ובלי טלפון ולא לדבר עם אף אחד.
מה לעשות כדי להתגבר על הרגשות האלו?
נשארה לי עוד רק שנה בבית ספר וזה מרגיש לי נצח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות