איך לנהוג כאישה חכמה ולמנוע עימותים מיותרים?

שלום לכולם.
פעם ראשונה שאני פונה לפורום שכזה, אבל אני אשמח לשמוע דעות אחרות ואולי אפילו ביקורת קשוחה.
הקדמה קצרה:
אני נמצאת בזוגיות כבר כמעט שנה עם גבר, יש בנינו פער גילאים, אהבה מאד גדולה.
אנחנו גרים ביחד, מתנהלים ביחד, ממש כזוג נשוי, והכל נמצא בשיתוף מלא ושקיפות מלאה.
הוא טוען שאני אהבת חייו, ושאיתי הוא רוצה להתחתן, אני גם מרגישה את אותו הדבר,
הוא היחיד שלי, אני כל כך קשורה ומחוברת אליו, כל כך אוהבת אותו, לא רוצה שזה לעולם יגמר בנינו..
הבעיה היא שיש בנינו הרבה ויכוחים שהופכים לריבים ענקיים, מכלום ושום דבר, שתמיד אבל תמיד נגמרים בשיחה על פרידה, וזה מאד מערער אותי, כי איך אתה יכול לומר שאתה רוצה להתחתן איתי ואז להגיד לי שנפרד? זה לא נותן לי שקט נפשי וביטחון בקשר, הרגשה שמכל שטות אנחנו יכולים לסיים את כל מה שיש בנינו, אבל אחר כך כשמשלימים, הוא טוען שלא התכוון לזה וברור שהוא אוהב אותי ואני אהבת חייו.
הבן זוג מאד קנאי לי, ברמה שהוא מחטט לי בנייד, אבל עשיתי טביעת אצבע שלו שיוכל להיכנס בלי סיסמה לנייד שלי, (יש לנו פייסבוק משותף), כועס עליי אם אני מתאפרת, (שמה אודם וכו', שלא לדבר על עקבים...)
לפני שהיינו זוג הייתי בחורה מאד פלפלית, תמיד טיפוח ולהיראות טוב היה חשוב לי, אבל מאז שאנחנו ביחד, הוא טען שיש לי מראה מאד מיני, מראה שאני צריכה להסתיר יותר, פחות להתאפר ויותר "להחביא" מעצמי מה שנקרא. מפריע לו אם מישהו מסתכל עליי..
העניין ששיניתי את זה, והיום אני מתנהגת כאישה נשואה, לא מסתכלת ימינה שמאלה, מתלבשת בצניעות, בקושי מתאפרת, והוא עדיין טוען שאין לו אמון בי, שהוא מרגיש מאד חסר ביטחון עצמי בקשר איתי.
כל דבר קטן מערער אותנו, הוא לא סומך עליי ולא נותן בי אמון, אני מרגישה שאני תמידית תחת זכוכית מגדלת, וכל דבר יכול לערער אותו ולגרום לו להרגיש לא טוב איתי.
יש בנו הרבה טוב, הזוגיות הזאת שינתה אותי לטובה, ביגרה אותי, הפכה אותי לאישה,
אני באמת מאושרת, ורוצה להפוך אותו לגבר הכי מאושר,
אני מנסה להבין איפה אני לא בסדר, או איך אני יכולה לתקן את ההרגשה שלו בנוגע אלינו, איך לגרום לו להרגיש הכי בטוח בעולם, שדבר חוץ ממנו לא מעניין אותי, (ולדבר לא יעזור)
ההרגשה הזאת מרעילה את הזוגיות שלנו, מרחיקה בנינו...
אני לא רוצה לוותר על הזוגיות שלנו, על האהבה הענקית שיש בנינו, אני רוצה אותו בתור בעלי, האבא של הילדים שלי.
קשה מאד לתמצת את הקשר והרגשות והחוויות על מנת לראות את כל התמונה, אבל זה בגדול.
מה דעתכם? איך פועלים? מה לעשות? איך לנהוג כאישה חכמה ולמנוע עימותים מיותרים? איך
להעלות את הביטחון העצמי של הגבר שלך?
תודה רבה לעוזרים.