איזה שבוע מהסרטים, הרעים,
אוף כמה שהשבוע הזה שבר לי את הלב,
את...שהפכת לידידה שלי בשנים האחרונות, נישאת, לזה כבר הכנתי את עצמי כמה חודשים, אבל זאת היתה רק שריקת הפתיחה לאירועי השבוע הזה.
אחריו הגיע רגע שהיה אמור להיות נקודת שמחה בחיי, אך מצאתי את עצמי לבד, עם מעט מאוד יחס מהסביבה ובעיקר הבנה שנשארתי לבד, כל כך מעט יחס שהפתיע אותי מאוד.
ואז צצה לה עוד הפתעה, פתאום עוד בקשה לעזרה ממני...כאילו שרק אז אני קיים, אין צורך בי אלא רק כדי לעזור...בשגרה אפשר לשכוח ממני.
למרות שניסתי כהרגלי לשפר את מצב הרוח שלי בעצמי, נכשלתי, עשיתי דברים שבעבר הביאו לי אושר, ניסיתי מעט דברים חדשים וכלום, הלב פשוט נשבר.
מין הבנה כזאת שנשכחתי, שאני שם כשצריך אותי, ונשכח בכל שלב אחר, נגמרו לי הכוחות, נגמר לי כבר הלב, הוא כבר לא כואב, הוא שבור.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות