שלום רב
סליחה על האורך מראש
אבל יש משהו שמטריד אותי המון המון זמן בבקשה אשמח לעצה
מעולם לא הייתה לי אהבה, וההורים שלי גרושים מאז שאני זוכרת עצמי אז אין לי מודל לזוגיות והתאהבות .
אני מאוד מצפה לאהבה אמיתית , להתרגשות , לחתונה ולילדים מאדם שאתה הכי אוהב, אבל יש דברים שאף פעם לא היו ברורים לי וזה דיי מפחיד אותי להתבלבל, שנמצאים בתחילת קשר, מאוהבים עד השמיים ולא רואים חסרונות והכל אבל תמיד זה היה לי מדהים ומוזר לראות זוגות שנמצאים שנים יחד חמש ארבע שנים ויותר אם הקשר טוב, כי שמעתי שאחרי שנתן ההתרגשות יורדת בגלל הורמונים ואז צריך להתחיל לשמר אהבה אבל האם זה תמיד נשאר אותה התרגשות כמו בתחילת קשר שחושבים עליו כל היום? או המינון יורד? כי בכל זאת שכבר עוברים לגור יחד נמצאים עם האדם כל הזמן אז איך ההתרגשות נשמרת? זה לא הופך להרגל? כי בכל זאת רואים אותו כל הזמן, מישהי אמרה לי שההתרגשות מתמתנת ואין כבר פרפרים בבטן אבל את עדיין מרגישה שלמה איתו. האם זה נכון? כי שמעתי שגם אהבה דועכת עם השנים כי כבר אין רומנטיקה והכל, וזה ממש מדכא אותי להתחיל קשר ככה וכאילו איבדתי תקווה להתחתן כי נתקעה לי מחשבה שאהבה ממילא אהבה נגמרת.. ואני לא רוצה להיות מהבררנים שרודפים אחרי התרגשות כל פעם ונשארים רווקים, אני באמת לא שטחית אבל תמיד בילבל איך אהבה נשארת ומגיעה לחתונה אם האהבה מתמתנת עם הזמן? האם זה שכבר אין פרפרים זה אומר שאין אהבה? או שתחושת השלמות תמיד נשארת בחברות טובה? וכך יודעים שהוא האחד שלך למרות ההרגל? בבקשה תעזרו לי אני ממש בדיכאון מפחד שלא אמצא אהבה אמיתית
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות