אני כבר לא יודעת איך לנסות לתת לעצמי להרגיש שהכל בסדר כשהכל ממש לא בסדר איתי,
אני מרגישה כל כך בודדה..אין לי חברות בגלל ריבים מטופשים בכיתה ט שפשוט המצב נשאר ככה עד עכשיו כשאני בכיתה יב אבל זה כבר לר רלוונטי,בהמשך ניסיתי ליצור חברויות שונות אבל הקשרים היו נורא שטחיים ולא החזיקו מעמד..המשפחה שלי לא קרובה אלי ולא אני אלייה אבא שלי שהוא הדבר הכי קרוב אלי פשוט לא כל כך מבין אותי אבל אני לא מאשימה אותו,בנוסף יש לי חבר אבל מרוב שבודד לי הקשר איתו לא מספק אותי ברמה הריגשית.
פשוט בודד לי ואפילו כשאני רושמת את זה ומודה בזה זה עושה לי יותר רע.
אני לא מבינה למה זה ככה אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה להעניק לאנשים,אני אחת שתמיד אוהבת לעזור ותמיד פה להקשיב ואני נותנת הכל לבן אדם שאני אוהבת באמת..אבל כנראה שזה לא מספיק..
ההרגשה הזאת מלווה אותי הרבה שנים ואני מריגשה שהיא עוצרת אותי בלפתח את עצמי,בלהרגיש שיש לי למה להשקיע בחיי אין לי מוטיבציה לכלום הכל כל כך חסר ערך מבחינתי
אני לא מפסיקה להתאכזב מאנשים ולהיפגע
ההורים שלי גרושים ואמא שלי בחיים שלה ואף פעם אני ואחותי לא עיניינו אותה,אחותי קצת בעייתית נורא איטרנסטית ולא באמת אכפת לה ממני או בכלל מהמשפחה שלה.
אין לי אף אחד לשתף אותו במה שאני מרגישה אין אף אחד ליצור איתו חוויות משותפות אין לי חברה אחת שזה כל מה שאני מבקשת שניהיה כמו אחיות פשוט אין לי כלום ונגמרו לי הכוחות להתמודד עם הרגשות האלה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות