"אמא" שלי עזבה את הבית לכמה ימים ומאז שחזרה לא מפסיקה למרר לי את החיים!

אני כנראה אפרוק פה טיפה מה שאני לא פורקת בפני הסביבה.
בזמן האחרון אני מתעבת את "אמא" שלי ,עצם הנוכחות שלה בבית מעיק עלי. למעשה אף פעם לא הסתדרתי איתה, תבינו מאז ומתמיד מערכת היחסים שלנו הייתה מסובכת.
"אמא" שלי היא טיפוס חרדתי דאגן ואלים ואני מצטערת להגיד שאני פשוט שונאת אותה.
כיום אני בת 16 כיתה יא , מאז היסודי כאשר אני ו"אמא" שלי היינו רבות , בכל פעם זה היה מגיע למצבי אלימות קשיים היא הייתה מרביצה לי ,מושכת לי בשער ,זורקת עלי נעלים , מאיימת לשבור לי כל עצם בגוף מקללת אותי ועוד (מה שעדיין נמשך) היו מקרים שהסתובבתי עם שטפי דם והייתי צריכה להמציא תירוץ לאיך זה קרה.. (מעניין איך), לא אפרט כרגע יותר מדי על החיים איתה.
נעבור למה שהיה בשבועות האחרונים..
הייתה מריבה בין ההורים (מה שמתרחש על בסיס קבוע) , ובמריבה הזו היא החליטה שהיא "עוזבת לכמה ימים , כי היא צריכה הפסקה" ומה שקרה הוא שבזמן שהיא לא הייתה בבית הייתה לי אפשרות לעשות כל מה שהיא אי פעם אסרה עלי , עם הגבלה הוגנת מצד אבא.
לפני שהיא חזרה התחלתי לריב עם אבא שלי בנוגע לחזרה שלה , הוא טען "היא תשתנה , ושאני צריכה לתת לה צאנס" והודעתי לו שכולם לא ישתנה שהוא טועה , בסופו של דבר איבדתי את האמון שבהבטחות של אבא שלי.
מאז שהיא חזרה היא ממררת לי את החיים , יותר ממה שהיא אי פעם מיררה.
אנחנו פשוט שונאות אחת את השנייה.
מאז שהיא חזרה אני בוכה לאבא שלי , למעשה זו סיבה שכתבתי את השאלה הזו.
אמרתי לו שהיא לא תשתנה ,ידעתי את זה. הודעתי לו כי אני לא מתכוונת להישאר איתה באותו בית ושימצא דרך להעביר אותי לפנימיה (מה שהוא טוען שזה בלתי אפשרי , כי לא יקבלו אותי באמצע שנה) , או שהם יחליטו להתגרש או להיות פרודים. אך הוא מסרב לכל דבר ויותר מכך הוא מסרב לתת לי את הסיבה למה הוא ממשיך "להיות איתה" אם הם מאז ומתמיד רק רבים והמשפחה מאז ומתמיד סובבת סביב אלימות ומריבות, האווירה בבית מגעילה.
אני רק מחפשת איך להתחמק מהשהייה שלי בבית.
אבא שלי נמצא מחוץ לעיר במשך היום ובכך הוא נמנע מהכל , הוא חוזר רק בערב. מה שמחרפן אותי כי הוא לא מבין את מה שאני עוברת כשהוא לא פה , ובכל זאת הוא טען שהכל יהיה בסדר..
בכך אני תקועה עם האחים שלי ו"אמא" שלי וצריכה להתמודד עם השיגעון של כל אחד.. וזה נורא ,זה באמת נורא. קשה לי עם זה , לפני כמה ימים התפרקתי ולאט לאט אני נשברת יותר ויותר.
היא לא מפסיקה לרדת עלי לצעוק עלי לריב איתי להבהיל אותי לקלל אותי וכרגע זה יותר מפעם וזה לא נפסק אני לא יכולה להתמודד עם זה.
מה עלי לעשות? אני באמת לא יכולה להסתגל לחיים איתה, באמת שניסיתי זה פשוט לא אפשרי. אני צריכה נקודת מבט חיצונית , כיצד עלי לפעול? איך מתמודדים עם זה? מה עלי לעשות?