נמאס לי מהבדידות הזו שאני נמצאת בה, אין לי חברה אחת, בכיתה כשכולם יושבים יחד אני תמיד לבד..
אני לא רוצה לרחם על עצמי אבל זה התכלס. ולמען האמת אנשים,עוד מגיל קטן הייתי ככה, עוד בגן אני זוכרת את עצמי מגיעה בבוקר ואין לי אף אחד, כשכולם היו הולכים הביתה וממשיכים בחייהם אני הייתי הולכת עם שק של חבטות בעצמי על כתפיי בתור ילדה בת 5 ,4 תמיד לא הבנתי מה לא בסדר בי,מה היום עשיתי לא בסדר, אין לי בעיה לדבר עם אנשים אני לגמריי זורמת בשיחה וגם מצחיקה, אך אף אחד לא מתעניין בי הנייד שלי אינו מצלצל כבר כמה שנים טובות.
בווצאפ יש לי רק את אמא ואני מאוד פוחדת מהעתיד, הדבר שהכי מפחיד אותי הוא איך לא אשעמם את החבר שלי?
מי ירצה בת זוג ללא חברה אחת, שמשעממת וכל היום היא בבית?אני ילדה כל כך יפה ועוד יותר יפה מבפנים, אני אפילו פוחדת שבן זוגי בעתיד יגע לי בהודעות ויבין שאין לי חברות ויראה שהכל ריק לגמרי בזמן שהוא בעצם יוצא עם חברים ונהנה..
אז לשאלה, האם באמת זה אמור להפריע לבן זוגי שאין לי חברים וחברות, יש לי סיבה לחשוש שהוא לא ירצה אותי ?