אני מרגישה שחברות שלי מתרחקות ממני, הכעס שלי מוצדק?

אני בכיתה י' ואני נמצאת במסגרת של כיתת מופת אז אני באותה כיתה עם רוב הילדים מכיתה ז'.
יש לי מעיין "חבורה" (לא ממש חבורה כי איתי לפחות הן בקושי נפגשות כמו שניתן לקרוא בהמשך) שמורכבת ממני ומאוד ארבע בנות, אחת חברה הכי טובה שלי מגיל שנה,שתיים אני מכירה מכיתה ז' (אבל אחת מהן עברה לחו"ל),והרביעית היא ילדה שהצטרפה לכיתה שלנו בכיתה ח'.
לפני בערך שנה (למיטב ידעתי,יש סיכוי שזה קרה עוד לפני ואפילו לא ידעתי) הן ועוד כמה בנים שעם חלק מהם הייתי מיודדת ועם חלק לא נפגשו כל יום שישי,אני מבינה שאולי זה לא כזה הגיוני להזמין אותי כי אני לא 100% מיודדת עם כולם אבל ככה זה היה גם עם אחת מהבנות בחבורה שלי,בנוסף אנחנו "חבורה" של חמש ואם כל הארבע מוזמנות זה הגיוני שאת החמישית לא יזמינו?,כן זה פחות בעייתי כי יש עוד הגיון בזה שלא הזמינו אותי.
הבת שמכירה אותי מגיל שנה (חברה הכי טובה שלי) ניסתה לדבר עם החברות שלי על זה, והאמת שהן היו נגד זה שאני אצטרף (בעיקר הילדה שהצטרפה אלינו בכיתה ח') וזה ממש פגע בי, כי הן החברות שלי לא סתם בנות שאין לי כל כך קשר איתם.
הזמן עבר והמפגשים האלו המשיכו וגיליתי לאחרונה שהם הזמינו למפגשים שתי בנות חדשות,שתי בנות שהצטרפו לכיתה רק בתחילת השנה,וזה מאוד פגע בי כי אני חברה שלהן כבר שלוש שנים (אני איתן באותה הכיתה אני דיברתי איתן וכל זה,זה לא שאנחנו חברות של היי וביי במסדרון),וזה מפריע לי שלא לקחו אותי אפילו בחשבון במשך כל הזמן הזה.
בנוסף לכך חברה הכי טובה שלי,היחידה שאיכשהו כנראה רצתה בחברתי בסיפור פשוט מתחילה לא לשים עליי,היא מתחילה להתייחס אליהם כ"חבורה שלה" ולי כיישות נפרדת בחבורה אחרת (למרות שאין לי חבורה אחרת),ואומרת לי דברים כמו "איך את מצפה שהם ירצו להתחבר איתך,את צועקת הרבה ואת מוזרה",להגנתה אני באמת ילדה יחסית מוזרה אבל האמת שאני ממש הצלחתי להתחבר לשניים מהבנים בחבורה הזאת,בנוסף לכך אני כן מנסה להתחבר אליהם זה לא שאני יושבת רגל על רגל ולא עושה כלום,אני מנסה לדבר איתם יותר ולמצוא נושאים משותפים לחלקם וכל זה.
יש לי עוד חברים,בנים, אבל שניים מהם ממש מגעילים אליי לאחרונה,כל פעם שאני מנסה לדבר איתם הם "מנפנפים" אותי כאילו אני זרה מציקה.
יש עוד חבורה של שלושה בנים,שאיתם אני מדברת דיי הרבה אבל הם לא מחשיבים אותי כחלק מהחבורה שלהם כי אני בת......
אחד מהבנים בחבורה הזאת הוא כנראה הבן אדם היחיד שאיכשהו היה נחמד אליי בזמן האחרון,הוא החבר הכי טוב שלי ואני מדברת איתו יחסית הרבה והוא היחיד שבאמת מראה כאילו הוא רוצה בחברתי.
אני יודעת שזה "בעיות של עשירים" ואני מודעת לעובדה שיש להם זכות לנתק קשרים עם אנשים שהם לא מחבבים,אבל הבנות האלה לא מנסות לנתק איתי קשר(לפחות לא באופן פעיל)הן סתם לוקחות אותי כמובן מאליו(לפחות לדעתי) אבל אני מרגישה שאני מנסה להתחבר לאנשים ומקבלת על זה יריקות בפרצוף,חברות שלי לא שמות עליי ואני לא יכולה לעצור את עצמי מלהיפגע,באמת שאני לא רוצה להיות חברה שלהן יותר ואני מרגישה כאילו בא לי להתרחק מהן ככל האפשר,אבל לאן ללכת?
כמו שאמרתי קשה לי לדבר עם אנשים חדשים,ולכל האנשים שאני מכירה יש "חבורות" משלהם וקשה מאוד להיכנס לחבורה בלי להיות "נדחפת",וכרגע לפי איך שזה נראה,חבורות נהיה דבר מאוד קריטי אצלנו....
האם הכעס שלי מוצדק או שאני מגזימה בתגובה שלי?
אני מצטערת אם כתבתי מסורבל או לא מובן או יותר מידי,פשוט אין לי מושג מה לעשות,אני מוסיפה לפה סקר אבל עצות יותר מפורטות מהסקר ממש יעזרו,תודה מראש.