אני כבר חודש חמישי בדיכאון.
בהתחלה זה התחיל בבכי ללא הפסקה וחרדות חזקות מאוד.התחלתי שוב טיפול תרופתי אחרי שהפסקתי פעם חמישית בבת אחת.
הבכי עבר כשהתחלת עם התרופות.החרדות המשיכו ועברו אחרי שבוע שבועיים.אבל היו מחשבות נורא חזקות של חוסר רצון להישאר בחיים.כל יום הייתי חושבת על להעלם מן העולם משום שאסור להשתמש פה במילה מהשורש א.ב.ד ולפני כחודש משו כזה המחשבות על כך הלכו וכבר לא נעים לי בכלל לחשוב על כך.יש טיפה יותר אנרגיות לעשות דברים.אבל החרדה לדבר עם אנשים וחוסר רצון להתקלח ממשיך.
מה גם בדיכאון נעלמים לי חושי טעם מסויימים בשתייה ומתגברים חושים אחרים.למשל בקולה אני מרגישה בעיקר את הסוכר..ואת הגזים.בבירה מרגישה גזים וכוהל נורא חזק עד שלא מסוגלת אפילו לקחת לגימה מבירה.
באקסל מרגישה חומצה חזקה וגזים.
סיגריות מרגישה מן הרגשה לא נעימה בגרון כמו חספוס כזה לא יודעת להסביר.כל זה עדיין לא עבר.
איך יודעים שהדיכאון באמת מתחיל לחלוף.
חשוב לציין שיחד עם זה שכבר פעם חמישית או שישית אני בדיכאון זאת פעם ראשונה שאני ממש מתייחסת לכל פרט ולשיפור המעט שקורה.לא זוכרת מה היה בפעמים הקודמות כשהדיכאון התחיל לחלוף.תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות